מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת  American Journal of Gastroenterologyעולה כי Methylnaltrexone, תכשיר הפועל כאנטגוניסט לקולטני µ-opioid receptor, אינו עדיף על פלסבו בהפחתת חומרת דלקת לבלב חדה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במקרים של דלקת לבלב אקוטית, משככי כאבים אופיאטים משמשים להקלה על הכאב, אך עלולים גם להשפיע על תפקוד מערכת העיכול והמערכת החיסונית ולהוביל להחמרה במחלה. Methylnaltrexone, המעכב את הקולטנים של אופיאטים מחוץ למערכת העצבים המרכזית, נועד למנוע את השפעתם השלילית של אופיאטים על מערכות אלו, ללא השפעה על שיכוך הכאב.

החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל ארבעה מרכזים רפואיים בדנמרק. הם התמקדו בחולים מבוגרים עם דלקת לבלב אקוטית ותסמונת SIRS (או Systemic Inflammatory Response Syndrome). המשתתפים חולקו באקראי לזרוע טיפול בעירוי Methylnaltrexone למשך חמישה ימים או לזרוע טיפול דמה כתוספת לטיפול הסטנדרטי.

התוצא העיקרי של המחקר היה מדד  Pancreatitis Activity Scoring System לאחר 48 שעות מהטיפול. התוצאים המשניים העיקריים כללו את רמת כאב, צריכת אופיאטים, חומרת המחלה ושיעורי תמותה.

מדגם המחקר כלל 105 חולים (54% גברים), מהם 51 בזרוע Methylnaltrexone ו-54 חולים בזרוע הפלסבו.

לאחר 48 שעות מדד Pancreatitis Activity היה דומה בין הקבוצות – 134.3 בזרוע הטיפול ב- Methylnaltrexone לעומת 130.5 בזרוע הפלסבו (הבדל של 3.8, p=0.87).  בדומה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בתוצאים המשניים של המחקר, כולל חומרת כאב (p=0.94), או צריכת מורפיום (p=0.14). מהנתונים עולה עוד כי Methylnaltrexone לא השפיע על הסיכון להתפתחות מחלה חמורה (p=0.38) או תמותה (p=0.11).

הטיפול התרופתי נסבל היטב.

החוקרים מסכמים כי Methylnaltrexone  לא הוכח כעדיף על פלסבו בהפחתת חומרת דלקת לבלב חדה.

Am J Gastroenterol, Nov 2024