בילדים כהי־עור עם ויטיליגו שיעור גבוה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דכאון, מחשבות אובדניות והפרעות התנהגות, בהשוואה לביקורות תואמות ללא ויטיליגו, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת שפורסמו בכתב העת JAAD International.
המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, נערך בבית החולים Texas Children’s Hospital ביוסטון וכלל 327 ילדים עם ויטיליגו ו-981 ביקורות תואמות ללא ויטיליגו. גיל המשתתפים הממוצע של המשתתפים עמד על 11.7 שנים ו-62% היו בנות.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי הימצאות הפרעות פסיכיאטריות ושיעורי התחלת טיפול תרופתי ו/או פסיכותרפי למצבים אלו.
בילדים כהי־עור עם ויטיליגו תועד סיכוי גבוה יותר לאבחנה של דיכאון (יחס סיכויים של 3.63, p<0.001), מחשבות אובדניות (יחס סיכויים של 2.88, p=0.005), הפרעת התנהגות (יחס סיכויים של 7.68, p<0.001), הפרעות אכילה (יחס סיכויים של 15.22, p=0.013), הפרעת חרדה מוכללת (יחס סיכויים של 2.61, p<0.001) והפרעות שימוש בחומרים (יחס סיכויים של 2.67, P=0.011).
הסיכוי לתחלואה פסיכיאטרית לא היה שונה משמעותית בין ילדים עם ויטיליגו סגמנטלית ואלו עם ויטיליגו כללי או בין בנים ובנות.
בקרב חולים עם ויטיליגו והפרעות פסיכיאטריות, שיעורי התחלת טיפול היו גבוהים יותר כנגד דיכאון (76.5%), הפרעות התנהגות (82.1%) והפרעות אכילה (100%).
שיעורי התחלת טיפול היו נמוכים יותר בחולים עם ויטיליגו עם הפרעת חרדה מוכללת (55.3%) והפרעת שימוש בחומרים (61.5%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לרופאי עור ילדים תפקיד חשוב בבדיקות סקר להפרעות פסיכיאטריות ויישום בדיקות סקר הולמות לצד טיפול בויטיליגו וצפויה השפעה חיובית דו-כיוונית. הבנה טובה יותר של התחלואה הפסיכיאטרית הלווית בילדים אפריקאים-אמריקאים עם ויטיליגו עשויה לשפר את המודעות למצב הנפשי של הילדים ולהפנות אותם לטיפול מתאים.
JAAD International, Aug 16, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!