בחולים עם מחלת מעי דלקתית תועדו שיעורים מוגברים של נזק כלייתי חד וכשל כלייתי לאחר ניתוח כריתת מעי גס, בפרט באלו שעברו כריתה מלאה של המעי הגס או כריתת מעי גס עם הוצאת סטומה ממושכת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מעי דלקתית מלווה לעיתים קרובות בסיבוכים כלייתיים, אך אין מידע רב אודות גורמי הסיכון לנזק כלייתי באוכלוסייה זו. השערת המחקר הייתה כי התערבויות ניתוחיות, בפרט כריתת מעי גס, עשויות לעמוד בבסיס הסיכון הנ”ל.
מחקר העוקבה התבסס על נתונים ארציים משבדיה וכלל 82,051 חולים עם מחלת מעי דלקתית מוכחת בביופסיה, אשר אובחנו במהלך 1965-2017, עם מעקב שנמשך עד 2019. החוקרים בחנו את הקשר בין כריתת מעי גס ובין הסיכון לנזק כלייתי חד וכשל כלייתי (מחלת כליות בשלב סופני או תמותה עקב מחלת כליות כרונית). עוד נבחנה ההשפעה של כריתת מעי גס חלקית או מלאה ונוכחות/העדר סטומה.
לאורך חציון מעקב של 14 שנים, 16,479 חולים עברו כריתת מעי גס ותועדו 2,556 מקרים של נזק כלייתי חד ו-1,146 אירועי כשל כלייתי.
מהנתונים עולה כי כריתת מעי גס לוותה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד (יחס סיכון מתוקן של 2.37, רווח בר-סמך 95% של 2.17-2.58) וכשל כלייתי (יחס סיכון של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.34-1.76).
בהשוואה למצב טרם ניתוח כריתת מעי גס, בחולים לאחר כריתה מלאה של המעי הגס ובאלו לאחר כריתת מעי גס עם הוצאת סטומה ממושכת תועד סיכון מוגבר לנזק כלייתי חד וכשל כלייתי, בהשוואה לחולים לאחר כריתה חלקית של המעי הגס או כריתת מעי גס עם סטומה זמנית, בהתאמה.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הסיכון היה גדול יותר בקרב חולים עם קוליטיס כיבית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מסייעים בזיהוי חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון גבוה לנזק כלייתי חד וכשל כלייתי בהם תתכן תועלת לפרוטוקולים מבוססים למעקב אחר תפקוד כלייתי והפניה לטיפול בידי נפרולוג.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!