בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה (first-episode psychosis), מה שמציין סמן אפשרי חדש להפרעה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי.

הקשר בין בדידות לאירוע ראשון של פסיכוזה “נראה כמשפיע מעבר להשפעות האובייקטיביות של בידוד חברתי, ובולט במיוחד אצל נשים” אמר המחבר הראשי של המחקר, “ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של בדידות בילדות כסמן לסיכון מוקדם לפסיכוזה שיכול לעזור להנחות התערבויות ממוקדות”.

ישנם שני מרכיבים של בידוד, שניהם “גורמי סיכון משמעותיים” לתחלואה, תמותה והופעת הפרעות נפשיות, אמר, הראשון הוא “בידוד חברתי אובייקטיבי”, המורכב מחוסר מופגן של קשרים חברתיים, כולל אינטראקציות חברתיות, קשרים ומערכות יחסים, בעוד שהשני הוא תחושת בידוד כפי שהיא נתפסת, או “בדידות”, המוגדרת כ”תחושה סובייקטיבית של מצוקה הקשורה בהיעדר מערכות יחסים משמעותיות”, ללא קשר לכמות המגע החברתי בפועל שאדם חווה.

בדידות בילדות מתרחשת לפני גיל 12 והופכת לנפוצה יותר ויותר, הוסיף, סקר שנערך לאחרונה מראה כי כשליש מהילדים מדווחים כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות. מחקר גנטי ותצפיתי הראה שיש קשר דו-כיווני בין בדידות לפסיכוזה וכי מטופלים עם סכיזופרניה נוטים יותר לדווח על בדידות מאשר האוכלוסייה הכללית. הוא ציין גם כי אין מחקר קודם שהעריך את הקשר הפוטנציאלי בין בדידות בילדות לפסיכוזה שלאחר מכן.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן