סיכון מופחת לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לאחר אבחנת דלקת מפרקים שגרונית (J Intern Med)

הסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס נמוך יותר במבוגרים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כאשר בקרב מבוגרים תחת טיפול בתרופות כנגד המחלה הריאומטית ירידה נוספת בסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ודלקת מפרקים שגרונית בסיס גנטי משותף ובחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שכיחות מוגברת של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס. בעוד שטיפולים אימונו-מודולטורים נפוצים בשימוש לדלקת מפרקים שגרונית, אלו משמשים לעיתים נדירות במקרים של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

השערת המחקר הייתה כי תרופות ממשפחת DMARD (או Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs) המשמשות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית עשויות להפחית את הסיכון להיארעות מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

מחקר העוקבה הארצי כלל 13,731 חולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית ממאגר Swedish Rheumatology Quality Register לשנים 2006-2018 ו-63ף201 ביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית. החוקרים בחנו את הסיכון היחסי לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ועל-פי הטיפול ב-DMARD.

לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית, 321 מהחולים (2.3%) ו-1,838 (2.9%) מהביקורות אובחנו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, שיעורים המקבילים להיארעות של 3.7 לעומת 4.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.91).

הסיכון המופחת להיארעות מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית היה הבולט ביותר בקרב חולים תחת טיפול בתכשירים ביולוגיים ממשפחת DMARD (יחס סיכון של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.76).

בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, הטיפול במעכבי TNF לווה בירידה הבולטת ביותר בסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.96).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בניגוד לשכיחות המוגברת של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בעת האבחנה, ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס נמוך יותר לאחר אבחנת דלקת מפרקים שגרונית.  הירידה בולטת במיוחד בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפול בתרופות ביולוגיות. ממצאים אלו תומכים בהשערה לפיה תרופות ממשפחת DMARD עשויות להגן מפני מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

J Intern Med, Nov 22, 2023

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן