סיכון מופחת לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לאחר אבחנת דלקת מפרקים שגרונית (J Intern Med)

הסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס נמוך יותר במבוגרים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כאשר בקרב מבוגרים תחת טיפול בתרופות כנגד המחלה הריאומטית ירידה נוספת בסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ודלקת מפרקים שגרונית בסיס גנטי משותף ובחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שכיחות מוגברת של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס. בעוד שטיפולים אימונו-מודולטורים נפוצים בשימוש לדלקת מפרקים שגרונית, אלו משמשים לעיתים נדירות במקרים של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

השערת המחקר הייתה כי תרופות ממשפחת DMARD (או Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs) המשמשות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית עשויות להפחית את הסיכון להיארעות מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

מחקר העוקבה הארצי כלל 13,731 חולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית ממאגר Swedish Rheumatology Quality Register לשנים 2006-2018 ו-63ף201 ביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית. החוקרים בחנו את הסיכון היחסי לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ועל-פי הטיפול ב-DMARD.

לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית, 321 מהחולים (2.3%) ו-1,838 (2.9%) מהביקורות אובחנו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, שיעורים המקבילים להיארעות של 3.7 לעומת 4.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.91).

הסיכון המופחת להיארעות מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית היה הבולט ביותר בקרב חולים תחת טיפול בתכשירים ביולוגיים ממשפחת DMARD (יחס סיכון של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.76).

בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, הטיפול במעכבי TNF לווה בירידה הבולטת ביותר בסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.96).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בניגוד לשכיחות המוגברת של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בעת האבחנה, ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון לאבחנה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס נמוך יותר לאחר אבחנת דלקת מפרקים שגרונית.  הירידה בולטת במיוחד בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפול בתרופות ביולוגיות. ממצאים אלו תומכים בהשערה לפיה תרופות ממשפחת DMARD עשויות להגן מפני מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

J Intern Med, Nov 22, 2023

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

נוירופתיה פריפרית – סקירה

מקור: JAMA
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|15/03/2026

המאמר הסקירה מתמקד בנוירופתיה פריפרית, מצב של פגיעה בעצבים הפריפריים, ומתאר את המאפיינים הפיזיולוגיים שלה, דרכי האבחון והגישה הטיפולית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן