מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JACC Clinical Electrophysiology עולים הבדלים מגדריים בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת, כאשר בנשים עליה פרדוקסאלית מוקדמת באירועי אי-ספיקת לב מג’וריים למרות שכיחות נמוכה יותר של פיברוזיס של שריר הלב ופנוטיפ קל יותר בעת האבחנה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למין ביולוגי השפעה שונה על המערכת הקרדיווסקלארית, כאשר ההשפעה של מין החולה על קרדיומיופתיה מורחבת אינה ידועה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון הבדלים ספציפיים למגדר בהתייצגות קרדיומיופתיה מורחבת, מהלך טבעי וגורמים פרוגנוסטיים.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת בחן את מאפייני הבסיס, בדיקת MRI לבבי, סמנים מעבדתיים וגנוטיפ. התוצא המשולב כלל תמותה קרדיווסקולארית או אירועי אי-ספיקת לב מג’ורית.
מדגם המחקר כלל 206 נשים ו-398 גברים עם קרדיומיופתיה מורחבת, אשר היו במעקב לאורך חציון של 3.9 שנים.
בתחילת המחקר, בנשים תועד מקטע פליטה חדר שמאל גבוה יותר, נפח קטן יותר של חדר שמאל, שכיחות נמוכה יותר של פיברוזיס של שריר הלב במרכז המחיצה (23% לעומת 42%) וריכוזי טרופונין לבבי (High Sensitivity Cardiac Troponin I) בהשוואה לגברים (p<0.05), ללא הבדלים במרווח הזמן מהאבחנה, גיל בעת הגיוס למחקר, רמות NT-proBNP, וריאנטים גנטיים פתוגניים של קרדיומיופתיה מורחבת, היקף פיברוזיס שריר הלב, או טיפול תרופתי לאי-ספיקת לב.
למרות פרופיל קליני טוב יותר, הסיכון לתוצא העיקרי לאחר שנתיים היה גבוה יותר בנשים לעומת גברים (8.6% לעומת 4.4%, יחס סיכון מתוקן של 3.14, רווח בר-סמך 95% של 1.55-6.35). בין שנתיים ועד חמש שנים, ההשפעה של מין כגורם פרוגנוסטי נחלשה.
מהנתונים עולה כי גיל, פיברוזיס שריר הלב במרכז הדופן, מקטע פליטה של חדר שמאל, נפח פרוזדור שמאל, רמות NT-proBNP, רמות טרופונין לבבי, חסם צרור הולכה שמאלי ומדד תפקודי לפי סיווג NYHA לא זוהו כגורמים פרוגנוסטיים ספציפיים למגדר.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים בבסיס הבדלים מגדריים אלו בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!