במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אי-ספיקה בינונית של המסתם הטריקוספידלי צפויה להתקדם בחלק גדול מהמקרים בטווח הארוך עם עליה בסיכון לסיבוכים קליניים, כאשר פרפור פרוזדורים וקוטר חדר ימין בסוף דיאסטולה זוהו כמנבאים החמרת מחלת המסתם.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המהלך הקליני ארוך הטווח של אי-ספיקה טריקוספידלית בינונית מסיבות שונות. נתונים קליניים ואקו-קרדיוגרפיים נאספו אודות 250 חולים עם אי-ספיקה בינונית של המסתם הטריקוספידלי בין ינואר 2016 ועד יולי 2020. התקדמות אי-ספיקת מסתם טריקוספידלי הוגדרה כעליה בדרגת מחלת המסתם לדרגה חמורה, או יותר מכך.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה; תוצאים משניים כללו תמותה קרדיווסקולארית ומשלב של אשפוזים עקב אי-ספיקת לב עם התערבות לטיפול במסתם טריקוספידלי.
לאחר חציון מעקב של 3.6 שנים, התקדמות אי-ספיקה בינונית של המסתם הטריקוספידלי תועד בשליש מהחולים (84 חולים, 34%).
מניתוח רב-משתני עלה כי פרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 1.81, p=0.045) וקוטר חדר ימין בתום-דיאסטולה (יחס סיכויים של 2.19, p=0.005) היו מנבאים בלתי-תלויים של התקדמות אי-ספיקת מסתם טריקוספידלי.
שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 24% והיו גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים עם אי-ספיקה של המסתם הטריקוספידלי (p=0.009).
בניתוח רב-משתני, מחלת כליות כרונית (יחס סיכויים של 2.80, p=0.009), מקטע פליטה של חדר שמאל (יחס סיכויים של 0.97, p=0.041) והתקדמות מחלת המסתם (יחס סיכויים של 2.32, p=0.004) זוהו כמנבאים משמעותיים בלתי-תלויים של תמותה מכל-סיבה. יתרה מזאת, שני תוצאי הסיום, הן תמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב עם התערבות לטיפול במסתם טריקוספידלי, היו נפוצים יותר בקרב חולים עם עדות להתקדמות מחלת המסתם (p=0.001 ו-p<0.001, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי אי-ספיקה בינונית של המסתם הטריקוספידלי מתקדמת בטווח הארוך בחלק משמעותי של החולים ומלווה בפרוגנוזה גרועה יותר. החמרת אי-ספיקת המסתם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!