במאמר שפורסם בכתב העת Clinical and Research in Hepatology and Gastroenterology מדווחים חוקרים מהודו על תוצאות סקירה שיטתית מהן עולה כי Thioguanine הינו טיפול יעיל ונסבל היטב במרבי החולים עם מחלת מעי דלקתית, כאשר תופעות לוואי של הטיפול מתוארות בחלק קטן מהחולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תיאופורינים מהווים טיפול חשוב לאחזקת הפוגה בחולים עם מחלת מעי דלקתית. עם זאת, השימוש ב- Thioguanine מוגבל בשל חשש מפני רעילות הטיפול התרופתי וכעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית להערכת היעילות והבטיחות של הטיפול התרופתי בחולים עם מחלת מעי דלקתית.
החוקרים השלימו חיפוש במאגרי נתונים אלקטרונים לזיהוי מחקרים שדיווחו על תגובה קלינית ו/או תופעות לוואי של טיפול ב- Thioguanineבחולים עם מחלת מעי דלקתית. ניתוח לפי תתי-קבוצות שימש להערכת מינון Thioguanine וסוג המחקרים (פרוספקטיביים או רטרוספקטיביים).
הסקירה כללה 32 מחקרים, כאשר שיעורי התגובה הקלינית המשוקללים של Thioguanine בחולים עם מחלת מעי דלקתית עמדו על 0.66 (רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.70). שיעורי התגובה הקלינית עם מינון נמוך היו דומים לאלו שתוארו עם Thioguanine במינון גבוה (0.65 לעומת 0.68, בהתאמה) ושיעורי אחזקת הפוגה עמדו על 0.71 (רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.81).
מהנתונים עולה כי שיעורי הופעת היפרפלזיה רגנרטיבית נודולארית עמדו על 0.04 (רווח בר-סמך 95% של 0.02-0.08), הפרעות בתפקודי כבד תועדו ב-0.11 (רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.16) ושיעורי ציטופניה עמדו על 0.06 (רווח בר-סמך 95% של 0.04-0.09). מניתוח מטה-רגרסיה עלה כי הסיכון להיפרפלזיה רגנרטיבית נודולארית היה תלוי במינון הטיפול ב- Thioguanine.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת Thioguanine כטיפול ראשוני בחולים עם מחלת מעי דלקתית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!