במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מהן עולה כי בחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול עם מרכז איסכמי גדול, תרומבוקטומי אנדווסקולארי לווה בתוצאות תפקודיות טובות יותר בהשוואה לטיפול תרופתי, ללא עליה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עוד ועוד עדויות התומכות בתועלת של תרומבוקטומי אנדווסקולארי בחולים עם אוטם עם מרכז איסכמי גדול וחסימת כלי דם גדול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של תרומבוקטומי אנדווסקולארי לעומת טיפול תרופתי באמצעות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים ומחקרים אקראיים ומבוקרים.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, Cochrane Library ו-Web of Science לזיהוי מאמרים שפורסמו עד 10 בפברואר 2023 ובחנו את תוצאות תרומבוקטומי מכאני לטיפול באירוע מוחי איסכמי עם מרכז איסכמי גדול. התוצא העיקרי היה תפקוד עצמאי (מדד Modified Rankin Scale, או mRS, של 0-3).
החיפוש בספרות הרפואית הוביל לזיהוי 5,395 מאמרים, כאשר לאחר הוצאת מאמרים שלא ענו על קריטריוני הסקירה התמקדו החוקרים בשלושה מחקרים אקראיים ומבוקרים ובעשרה מחקרי עוקבה.
מניתוח תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים עלה כי תרומבוקטומי אנדווסקולארי שיפר את התוצאות התפקודיות לאחר 90 ימים בחולים עם מרכז איסכמי גדול עם עדויות באיכות גבוהה, כולל ניידות עצמאית (מדד mRS של 0-3: יחס סיכון של 1.78, p<0.001) ותפקוד עצמאי (מדד mRS של 0-2: סיכון יחסי של 2.59, p<0.001), אך ללא עליה משמעותית בסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (סיכון יחסי של 1.83, p=0.07) או תמותה מוקדמת (סיכון יחסי של 0.95, p=0.61).
מניתוח הנתונים ממחקרי עוקבה עלה כי תרומבוקטומי אנדווסקולארי שיפר את התוצאות התפקודיות של החולים, ללא עליה בהיארעות דימום תוך-גולגולתי תסמיני.
החוקרים כותבים כי ממצאי הסקירה תומכים בעדיפות תרומבוקטומי אנדווסקולארי על-פני טיפול שמרני בחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!