הערכת עובי שכבת המקולה בין ביקורים במרפאה עשויה לסייע לקבוע במהירות אם נדרשת הערכה קלינית של חולים עם אבחנה של ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration), כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל שהוצגו במהלך כנס Angiogenesis, Exudation, and Degeneration.
ברקע למחקר מסבירים דר’ עומר טרביצקי מבית החולים איכילוב ושותפיו כי ניהול חולים עם ניוון מקולארי גילי כרוך בעומס רב על המטופלים והמטפלים. זיהוי גישה מהימנה לניטור החולים עשויה לסייע בהפחתת העומס המוטל על שני הצדדים.
במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים חולים בהם תועד שינוי מניוון מקולארי יבש לרטוב אשר השלימו בדיקות הדמיה באמצעות Cirrus HD-OCT 5000. המחקר כלל 53 עיניים ולמעלה מ-1,300 בדיקות הדמיה.
נתוני ההדמיה חולקו באקראי לסדרה אחת ונבחנו ע”י חמישה מומחי רשתית שהשלימו ארבע הערכות של שתי בדיקות הדמיה עוקבות כרונולוגית. כאשר הדירוג כל מפות עובי מקולה בלבד, תועדה דרגת הסכמה גבוהה בין המדרגים, עם רגישות וסגוליות גבוהות.
החוקרים ביקשו עוד לזהות את הסף האופטימאלי המוביל להזמנה לביקור במרפאה על-בסיס עובי המקולה. מהערכת הבדלים של 5 מיקרומטר הם מצאו כי ככל שהסף עלה, הרגישות ירדה. גישת הסף הטוב ביותר הדגימה תוצאות דומות לאלו שתועדו כאשר מומחים דירגו את מפות עובי המקולה בצורה ידנית.
ניטור מרחוק של חולים תחת טיפול במעכבי VEGF דורש גישה מהירה ויעילה והשוואת עובי המקולה בין ביקורים מהווה גישה יעילה להשגת יעד זה. קביעת סף השינוי האופטימאלי בין ביקורים מסייעת בזיהוי מקרים בהם נדרש טיפול והובילה לתוצאות דומות לאלו שתועדו כאשר ההערכות התבססו על חוות הדעת של מומחים.
מתוך כנס ה- Angiogenesis, Exudation, and Degeneration
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!