ירידה בחוש הריח בקרב קשישים עשויים להצביע על סיכון מוגבר לשבריריות בגיל מבוגר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journals of Gerontology. החוקרים מדווחים כי הקשר בין ירידה בחוש הריח ובין הסיכון לשבריריות לא היה תלוי בקשר בין ירידה בחוש הריח ובין הסיכון המוגבר לדמנציה ומחלת אלצהיימר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שכולם צפויים לירידה בחודש הראיה עם הגיל, ירידה משמעותית בחוש הריח עשויה לנבא מגוון בעיות מעבר לקשיים בהרחת ורדים בלבד. במגפת הקורונה ניתן דגש רב לחוש הריח מאחד ואחד התסמינים הנפוצים של הזיהום הנגיפי היה פגיעה בחוש הריח.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,160 גברים ונשים שלקחו חלק בפרויקט National Social Life, Health, and Aging Project, אשר בחן גורמים המשפיעים על המצב הבריאותי בקרב אמריקאים עם הגיל. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 76 שנים, 56% היו נשים ו-40% היו שבריריים, אשר הוגדרה כירידה של לפחות 10% במשקל הגוף לאורך חמש שנים, צורך ב-17 שניות ומעלה לקום מכיסא, או מגבלה בפעילות הגופנית בחודש האחרון.

במחקר הושלמה הערכה של חוש הריח באמצעות שני מבחנים – היכולת לזהות ריחות בריכוזים בפוטנטיות הולכת ועולה (זיהוי ריח, שישה ריכוזים) ואם ניתן היה להבחין בין ריחות שונים (רגישות חוש הריח, חמישה ריחות) – והקורלציה עם דרגת השבריריות.

בממוצע, המשתתפים הצליחו להות למעלה מ-4 מבין 5 הריחות (ממוצע, 4.17) ויכלו לזהות למעלה משלושה ריחות בריכוזים עולים (ממוצע, 3.52). עם זאת, מספרים אלו היו נמוכים יותר בקרב מבוגרים שבריריים, עם זיהוי 3.88 ריחות ויכולת זיהוי 3.15 ריחות בריכוזים עולים.

מומחים שלא היו מעורבים במחקר ציינו כי כרבע מהקשישים סובלים מחוש ריח ירוד, זאת למרות שהם סבורים כי חוש הריח שלהם תקין. לעיתים קרובות מבוגרים אינם מועדים לכך שחוש הריח שלהם אינו מתפקד היטב. הם קוראים לשימוש בבדיקות אובייקטיביות להערכת חוש הרי, בדומה לבדיקות ראיה או שמיעה, ולא להתבסס רק על דיווחים עצמיים.

אימון חוש הריח, טכניקה אשר שימשה רבים שחלו בקורונה, הדגימה תוצאות מבטיחות בהשבת חוש הריח ע”י חשיפה של המטופלים לריחות שונים. הטכניקה עשויה לשמש גם בחולים מבוגרים יותר, כאשר באופן אידיאלי, שיפור חוש הריח עשוי לתרום לשיפור המצב הבריאותי בגיל המבוגר.

J Gerontol. Published online December 22, 2022

לידיעה במדסקייפ