מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Neuroophthalmology עולה כי חלק גדול מהחולים עם אירוע מוחי איסכמי סובלים מהפרעות ראיה ולכן בסיכון מוגבר לתוצאות תפקודיות שליליות בטווח הרחוק.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אירוע מוחי איסכמי במחזור הדם הקדמי והאחורי עלול להוביל להפרעות ראיה, העשויות להשפיע על היכולת התפקודית. טיפולים תרומבוליטיים לרוב לא ניתנים לחולים עם הפרעות ראיה מאחר ואלו לא זוהו בהערכה הראשונית או בשל הערכה שגויה כי חסרים אלו אינם חמורים או מגבילים. לחילופין, עיכוב בהגעת החולה להערכה בחדר מיון מוביל לאובדן ההזדמנות לטיפול באירוע מוחי חד.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההבדלים במוגבלות ארוכת טווח של חולים עם אירוע מוחי שהתייצגו עם הפרעות ראיה, בהשוואה לאלו שפנו ללא הפרעות ראיה. בנוסף, הם בחנו את ההבדלים בהשפעות הטיפול התרומבוליטי והעריכו את החשיבות של אזור האיסכמיה על התוצאות התפקודיות.
הניתוח הרטרוספקטיבי כלל חולים עם חסר ראיה כפי שנקבע לפי סולם NIHSS ונכללו במרשם HOPES (או Houston Methodist Hospital Outcomes-based Prospective Endpoints in Stroke) בין 2016-2021. בסיכומו של דבר, 155 רשומות רפואיות של חולים עם חסר ראיה ו-155 רשומות חולים ללא תיעוד של חסר ראיה עברו הערכה לקביעת אזור האירוע המוחי האיסכמי (סירקולציה קדמית לעומת אחורית), מדדי NIHSS וטיפול תרומבוליטי.
ניתוח רב משתני שכלל תקנון למשתנים דמוגרפיים ומחלות רקע הראה כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד והפרעות ראיה תועד סיכון גבוה פי ארבע לתוצאות תפקודיות שליליות לאחר 90 ימים, כפי שנקבע לפי מדד mRS, כאשר במרבית החולים הללו (14% לעומת 6%, p<0.05) תועדה מוגבלות חמורה בהשוואה לחולים עם אירוע מוחי ללא הפרעות ראיה (יחס סיכויים של 4.05, רווח בר-סמך 95% של 2.28-7.19).
מתן טיפול תרומבוליטי ומיקום האיסכמיה (סירקולציה קדמית או אחורית) לא השפיע משמעותית על תוצאות תפקודיות בחולים עם הפרעות ראיה.
ממצאי המחקר מעידים על חשיבות טכניקות שיקום המתמקדות בהפרעות ראיה להאצת תהליך ההחלמה של חולים עם אירוע מוחי איסכמי והפרעות ראיה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים וגדולים יותר במטרה לקבוע אם מיקום האירוע האיסכמי וטיפולי תרומבוליטי משחקים תפקיד חשוב בתוצאות התפקודיות בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!