האם טיפול בקולכיצין עשוי להגן מפני מחלת לב כלילית? (Front Cardiovasc Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה חדשה התומכות בהשפעה המגנה של קולכיצין מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אוטם לבבי, אירוע מוחי ורה-וסקולריזציה, לצד עליה בסיכון לאירועים גסטרואינטסטינאליים ושלשול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים בחנו את הבטיחות והתועלת של קולכיצין כאפשרות טיפול למניעה שניונית בחולים עם מחלה כלילית טרשתית, אך הבטיחות והתועלת הקלינית עדיין שנויה במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התועלת הקלינית של קולכיצין, עם דגש על תתי-קבוצות ספציפיות.

החוקרים התמקדו במחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת קולכיצין בחולים עם מחלת עורקים כלילית אקוטית או כרונית, בהשוואה לביקורות, להערכת שיעורי התמותה מכל-סיבה, תמותה שאינה קרדיווסקולארית, תופעות לוואי גסטרואינטסטינאליות, שלשול, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, אירוע מוחי ורה-וסקולריזציה.

מטה האנליזה כללה 15 מחקרים אקראיים ומבוקרים, כולל 13,539 משתתפים. הטיפול בקולכיצין הפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 0.65, p<0.01), אירוע מוחי (סיכון יחסי של 0.48, p<0.01), אוטם לבבי (סיכון יחסי של 0.60, p<0.01) וסיכון לרה-וסקולריזציה (סיכון יחסי של 0.68, p<0.01), אך ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית והסיכון לתמותה מכל-סיבה.

בנוסף, טיפול בקולכיצין העלה את הסיכון לתופעות לוואי גסטרואינטסטינאליות ושלשול.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי טיפול בקולכיצין במינון נמוך וטיפול במשך למעלה מחודש הפחיתו את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אוטם לבבי, אירוע מוחי ורה-וסקולריזציה. כמו כן, התועלת הקרדיווסקולארית של קולכיצין תועדה בקרב מטופלים עד גיל 65 שנים.  ממצאי המחקר העידו כי יתר לחץ דם וסוכרת לא השפיעו משמעותית על הקשר בין קולכיצין והסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בקולכיצין עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, עם ירידה גדולה יותר בסיכון עם טיפול במינון נמוך לעומת מינון גבוה ותועלת גדולה יותר בטווח הארוך, לעומת טיפול קצר-טווח. טיפול ארוך-טווח בקולכיצין במינון נמוך עשוי להפחית משמעותית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. יתרה מזאת, טיפול בקולכיצין הפחית משמעותית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עד גיל 65 שנים, אך לא באלו מעל גיל 65 שנים או לפני התערבות כלילית מילעורית.

 

Front Cardiovasc Med. 2022 Sep 12

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן