מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה קשר שלילי בין ריכוז אלבומין בדם ובין הסיכון לתמותה בחולים מבוגרים עם דיספאגיה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם קיים קשר בין ריכוז אלבומין בדם ובין תמותה בקרב קשישים מיפן. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 253 קשישים שטופלו במרכז יחיד בשל דיספאגיה בין ינואר 2014 ועד ינואר 2017.
החוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי להשוואת שיעורי התמותה בין חולים עם דיספאגיה וריכוז אלבומין של 3 גרם/ד”ל ומעלה או חולים עם דיספאגיה וריכוז אלבומין נמוך יותר.
מדגם המחקר כלל 253 מבוגרים עם דיספאגיה, כולל 93 חולים עם ריכוז אלבומין נמוך.
מהנתונים עלה כי מרווח הזמן עד לתמותה היה ארוך יותר משמעותית בקרב חולים עם ריכוז אלבומין של 3 גרם/ד”ל ומעלה, בהשוואה לאלו עם ריכוז אלבומין נמוך יותר (חציון של 382 לעומת 176 ימים, p<0.0001).
מניתוח סטטיסטי עלה כי יחס הסיכון הלא-מתוקן בקרב חולים עם ריכוז אלבומין גבוה, בהשוואה לאלו עם ריכוז נמוך, עמד על 0.40 (רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.57, p<0.001). לאחר תקנון רב-משתני, זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין ריכוז אלבומין ובין הסיכון לתמותה. יחסי הסיכון המתוקנים לתמותה מכל-סיבה נבחנו במספר מודלים סטטיסטיים ונעו בין 0.46 (רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.65) ועד 0.66 (רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.99).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר שלילי בין ריכוז אלבומין בדם ובין הסיכון לתמותה במבוגרים עם דיספאגיה, רמז לכך שיש לתת תשומת לב רבה יותר לריכוז אלבומין בדם בקשישים, בפרט בקרב מאושפזים, לעקוב אחר רמות החלבון באופן סדיר ולטפל בהתאם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!