דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה או לא-מפוצה מלווה בסיכון מוגבר היפוגונאדיזם פונקציונלי בגברים עם השמנת-יתר חמורה. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-CPAP (או Continuous Positive Airway Pressure) מלווה בשיפור רמות טסטוסטרון בחולים עם אבחנה חדשה של הפרעת הנשימה בשינה.

החוקרים מאיטליה השלימו מחקר חתך להערכת ההשפעה של חומרת דום נשימה חסימתי בשינה על רמות טסטוסטרון בגברים עם השמנה חמורה ולקבוע את ההשפעות של שלושה חודשי טיפול ב-CPAP על תפקוד גונדלי בחולים עם אבחנה חדשה של דום נשימה חסימתי בשינה.

מדגם המחקר כלל 204 גברים (גיל ממוצע של 56.71 שנים) עם השמנה מורכבת בדרגה 2 או בדרגה 3, מהם 112 עם דום נשימה חסימתי בשינה לא-מפוצה או חמורה ו-127 עם רמות טסטוסטרון נמוכות (עד 10.4 ננומול/ליטר).

בתת-קבוצה של 14 חולים עם אבחנה חדשה של דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה שהקפידו על טיפול ב-CPAP, רמות טסטוסטרון ומדד מסת הגוף נקבעו לאחר שלושה חודשי טיפול ב-CPAP להערכת השפעת הטיפול על תפקוד איברי המין.

עוד נמדדו סמני דלקת, מדדי איזון גליקמי, פרופיל שומנים והורמונים בדם; חולים ללא אבחנה קודמת של דום נשימה חסימתי בשינה השלימו מעבדת שינה, בעוד שאלו עם אבחנה קודמת השלימו בדיקת רוויון חמצן לאורך הלילה במהלך טיפול ב-CPAP.

מהנתונים עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה או לא-מפוצה (p=0.014), ביחד עם מדד מסת גוך (p=0.039), סוכרת מסוג 2 (p=0.006) ורמות CRP (p=0.0039) נקשרו בקשר משמעותי עם רמות טסטוסטרון נמוכות יותר.

לאחר שלושה חודשי טיפול ב-CPAP תועד שיפור משמעותי ברמות טסטוסטרון (p=0.009), עם שיפור ממוצע של 3.75 ננומול/ליטר.

הממצאים הצביעו על קורלציה שלילית משמעותית בין רמות טסטוסטרון ומדד דה-סטורציה של חמצן (p=0.04), ללא תלות במדד מסת גוף.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם היפוגונאדיזם פונקציונלי משנית להשמנה, טיפול מוצלח בדום נשימה חסימתי בשינה, לצד ירידה במשקל וטיפול בהפרעות מטבוליות, עשויים לסייע בהשבת תפקוד תקין של הגונדות.

J Clin Endocrinol Metab, Nov 24, 2025

לידיעה במדסקייפ