חובת הדיווח – יותר ממה שחשבת ? /מאת עו”ד עופר סולר

ד”ר א. מתמחה בכירורגיה נקרא למיון על מנת לבדוק את החולה ג’ אשר נמסר לו שמתלונן על כאבי בטן קשים. בהגיעו למיון התברר לד”ר א. כי מדובר ב ג’ אשר סובל מפיגור והגיע מממוסד סמוך מלווה באח מהמוסד. ד”ר א’ התפלא לראות את ג’ אשר הגיע למיון בחולצה קצרה ביום חורף קר. בבדיקה הגופנית הבחין ד”ר א’ במספר כתמים כחולים וחתך על רגלו הימנית של ג’. האח אשר התלווה לג’ לא ידע לתת לד”ר א הסברים מה מקור הפגיעות ברגל שכן לטענתו ג. ‘אינו מטופל במחלקה שלי’, גם לשאלות בקשר ללבוש אשר אינו תואם למזג האוויר התקשה האח המלווה לתת תשובות…

החוק בישראל קובע מספר מנגנונים על מנת לנסות ולמנוע מקרים של התעללות ואלימות כלפי קטינים וחסרי ישע בידי האחראים עליהם ומטיל על הגורמים המטפלים חובות מיוחדים בעניין הדיווח על מקרים כאלו.

חוק העונשין, שהוא למעשה הקודקס הפלילי העיקרי של ישראל, מגדיר שחלה חובת דיווח על עבירות בקטין או בחסר ישע שנעשו על ידי האחראי עליהם ומטיל חובה מוגברת בעניין זה על מטפל :

(ב)      רופא, אחות, … או עוסק במקצוע פרה-רפואי.. — שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו — חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה.

אין צורך להרחיב את הדיבור על חשיבות הדיווח במקרים של עבירות בקטינים וחסרי ישע ע”י האחראי עליהם ואולם על מנת להוציא הוראה חוקית זו מן הכח אל הפועל על הרופא המטפל להבין את פירוש המונחים המופיעים בחוק המחייב את הדיווח

על מי חל החוק – מיהו ‘חסר ישע’?

מה פירוש המושג ‘אחראי על חסר ישע’?

מהו ‘יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בחסר הישע’?

על אילו עבירות יש לדווח?

מיהו חסר ישע?

חובת הדיווח חלה על עבירה שנעברה ב – “קטין או חסר ישע”. קטין הינו כמובן שזה אדם תחת לגיל 18.

מיהו ‘חסר ישע’? ובכן ס’ 368א לחוק העונשין מגדיר חסר ישע “מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלתו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו.”

זו הגדרה מעט בעייתית משום שהיא מעט מעורפלת – האם קשיש שהוא מעט דמנטי אבל מתפקד בבית אבות עם השגחה הוא חסר ישע? מה לגבי בחור צעיר עם תסמונת דאון שגר בדיור מוגן? הגדרה זו חשובה משום שהחובה לדווח על חשד לעבירה בחסר ישע בידי האחראי עליו מתנגשת באופן עקרוני עם הוראת חוק אחרת, ס 19 לחוק זכויות החולה שעניינה שמירת סודיות המידע הרפואי של המטופל.

הוראת ס’ 19 לחוק זכויות החולה מסויגת בס’ 20 לחוק שקובע כי ניתן לחשוף מידע רפואי כשהחוק מחייב זאת כמו למשל ההוראה בחוק העונשין לעניין אלימות כנגד חסר ישע ע”י האחראי עליו.

כלומר רופא שסבר בטעות שאדם מסוים הינו חסר ישע ודיווח על חשד לעבירה כלפיו בידי האחראי עליו ובפועל יתברר שהוא לא חסר ישע, ובדיעבד התברר שגם לא בוצעה עבירה עלול למצוא את עצמו בבעיה שחשף מידע רפואי של המטופל ללא הסכמתו.  אם יש ספק חשוב לפיכך לקבל את מלוא האינפורמציה ולוודא שאכן מדובר בחסר ישע.

מיהו ‘אחראי על חסר ישע’?

יסוד נוסף שצריך להתקיים על מנת שתחול חובת דיווח הינו העובדה כי העבירה נעברה ע”י מי שאחראי על הקטין או חסר הישע. ההגדרה בחוק העונשין הינה רחבה למדי ומכניסה הרבה אנשים לגדר ‘אחראי לקטין וחסר ישע’ ובין היתר מעבר להורים מדובר בחוק גם על בני משפחה בגירים של הקטין וחסר הישע או מי שחסר הישע נמצא עימו דרך קבע ויש ביניהם יחסי תלות או מרות. כך נכנסים להגדרה גם אח בוגר מעל גיל 18, מורה או מדריך בפנימייה.

מהו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה?

מתי צריך לדווח? בחוק כתוב שלמטפל “היה יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע” יסוד סביר לחשוב מהו? ילד שמגיע סימני מגהץ? יותר משלושה שברים בחצי השנה האחרונה? אין למרבה הצער תשובה בחוק או בפסיקה. במקרים של ספק רצוי לפנות תחילה לפקיד סעד תחת פניה למשטרה על מנת שזה יבצע את הבדיקה הפרטנית.

על אילו עבירות חובה לדווח ?

כמובן שעל עבירות אלימות ועבירות מין חובה לדווח אבל מסתבר שעל פי החוק קיימות עבירות קלות יותר שחייבים לדווח עליהם למשל עבירות של נטישה והזנחת קטין מי שמשאיר ילד קטן מגיל 6 לבדו בלי השגחה ראויה, מי שאינו מספק לילד קטן מגיל 14 את צרכי חייו הכוללים מזון, לבוש, צרכי לינה וצרכים חיונים אחרים.

כלומר גם על ילד שמגיע לטיפול מלוכלך באופן קיצוני, שנראה מוזנח מאד וכו’ חלה חובת דיווח על הרופא המטפל.

למרבה הצער סקרים אשר נעשו בישראל בנוגע למודעות ומעורבות הצוות הרפואי בדיווח על עבירות בקטינים ובחסרי ישע העלו תוצאות עגומות רבים מהצוות הרפואי עדיין אינם מודעים לחובתם זו ורבים מודים כי הם אינם מדווחים על חשד לעבירה גם כאשר חשד זה עולה בהם.

חשוב לזכור כי דיווח של איש צוות רפואי יכול להיות ‘גלגל הצלה’ לקטין או לחסר ישע אשר סובל מהתעללות או עבירות חמורות מצד האחראי עליו ולהצילו מפני מציאות מרה אשר עלולה להסתיים בפגיעות נפשיות וגופניות קשות עד למוות.  

                                                                                   

עו”ד עופר סולר

מתמחה בנזקי גוף ודיני בריאות

http://www.solarlaw.co.il

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מדוע קשישים אינם מדווחים על נפילות? מחקר חדש חושף פערים משמעותיים בתהליכי הסקר להערכת סיכון לנפילות

מדוע קשישים אינם מדווחים על נפילות? מחקר חדש חושף פערים משמעותיים בתהליכי הסקר להערכת סיכון לנפילות

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/11/2026

מחקר איכותני חדש שפורסם בכתב העת Age and Ageing מצביע על כך שמידע הנמסר על ידי קשישים בנוגע לנפילות אינו משקף בהכרח את האירועים שחוו בפועל

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

השוואת יעילות מכשירי שמיעה דו־צדדיים לעומת מכשיר שמיעה חד־צדדי בירידת שמיעה הקשורה לגיל: מחקר קליני אקראי

השוואת יעילות מכשירי שמיעה דו־צדדיים לעומת מכשיר שמיעה חד־צדדי בירידת שמיעה הקשורה לגיל: מחקר קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|08/11/2026

ירידת שמיעה הקשורה לגיל (Age-Related Hearing Loss, ARHL) היא תופעה שכיחה ביותר, המתאפיינת בדרך כלל בירידת שמיעה תחושתית־עצבית, דו־צדדית וסימטרית, בדרגה קלה עד בינונית

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן