“יככה השם בשחפת, ובקדחת ובדלקת….” )דברים כח. 22) מוכיח משה רבנו  את בני ישראל אם לא ישמרו את המצוות. מכאן שהמילים ‘קדחת’ ו  ‘דלקת’  מילות מקראיות הן. וכן השורש ‘אלח’ מופיע בספר תהילים ( יד.3) :”הכל סר, יחדיו נאלחו, אין עושה טוב” “יחדיו נאלחו”, משמעותו “עשו תועבות”.  ואילו המלה “זיהום” מופיעה לראשונה בתלמוד הירושלמי.

כיצד אנחנו משתמשים במילים אלה היום ?

קדחת נגזר מהשורש “קדח”, כלומר להבעיר, כמו שזועק הנביא ירמיהו (יז.4) : ” כי אש קדחתם באפי, עד עולם תוקד”, ולכן המילה מתארת מצב בו חום הגוף עולה. קדחת ללא תוספת היא מחלת ה   malaria .  קדחת בסמיכות מתארת מספר רב של מחלות: לדוגמא קדחת השגרון rheumatic fever,  קדחת חוזרת relapsing  fever,  קדחת השחת hay fever, וקדחת צהובה yellow fever. 

עד כמה שידוע לי קדחת השחת לא מלווה בחום בדרך כלל, ואם כן מדוע המחלה נקראת קדחת השחת ?  נראה לי כי האנגלים או הגרמנים אשמים בכך, כי קדחת השחת, תירגום מהאנגלית והגרמנית       hay feverאו    Heufieber.

צרופים אחרים של קדחת הם :- קדחת ים תיכונית משפחתית familial mediterranean fever, קדחת מעופות psittacosis ו  ornithosis, קדחת נשיכת החולדה  – rat bite fever.

תנחשו את התרגום של קדחת שחור השתן וקדחת הבלוטות.

נכון black water fever ו   infectious mononucleosis.

ועכשיו לגבי דלקת. יש עשרות צרופים של המילה “דלקת” ונביא רק מעטים לדוגמא: דלקת אגן הכליה pyelitis, דלקת בית הקול laryngitis, דלקת בלוטות הלימפה התרגום מובן מאיליו, דלקת מיצד האוזן parotitis, ודלקת הלחמית – conjunctivitis .

יוצא מכך שמחלות המתוארות fever”” בלועזית מתורגמות במלה “קדחת” בעברית. ואילו מחלות ששמם מסתיים בהברה ,-tis– שמשמעותה “דלקת”, אכן מתורגמות לדלקת. 

עוד ידנו נטויה וכדי לא להעמיס יתר על הזיכרון נמשיך  בחודש הבא, יחד עם דיון על אלח דם ועל זיהומים.