הערה- זהו מחקר שפורסם לפני כ-3 שנים אך נבחר ע”י העורך בהיותו אבן דרך בתחום הטיפול הנמרץ.

במטרה לבדוק האם שמירה קפדנית על  ערכי סוכר בדם בחולים קשים המאושפזים בטיפול נמרץ משנה את מהלך המחלה – חולקו באופן אקראי וכפול סמיות ,חולים מונשמים ביחידה לטיפול נמרץ לשתי קבוצות.

קבוצת הניסוי טופלה באינסולין לפי פרוטוקול שמטרתו הייתה שמירה קפדנית  על ערכי סוכר בין 80 ל110 מ”ג-אחוז לבין קבוצת הבקרה שם הונחו המטפלים לשמור על רמות סוכר בערכים בין 180 ל200 מ”ג-אחוז.

לאחר כשנה ולאחר שגויסו למעלה מ1500 חולים נמצא כ כי החולים שטופלו באפן אינטנסיבי הראו שיפור ניכר בתמותה בתוך היחידה (ירידה של 50%  ) ובתוך בית חולים (34%). שיעור דומה הושג אף בקרב חולים ששהו זמן ממושך ביחידה .השיפור שהושג התבטא בעיקר הודות לשיעור נמוך יותר  של אלח דם בחולים שטופלו באפן אינטנסיבי.

חולים מקבוצת הבקרה נטו לשיעור גבוה יותר של אי ספיקת כליות , נוירופתיה פריפרית וצרכו מנות דם מרובות יותר.חשוב לציין שתחת הפרוטוקול המתואר היה שיעור נמוך של אירועי היפוגלקמיה.

המאמר מוכיח את החשיבות הרבה שיש לשמירה קפדנית  על ערכי סוכר תקינים גם בחולים בטיפול נמרץ ומבטל את הדעה המקובלת שהתייחסה בסלחנות לחריגה מערכי סוכר תקינים.

שיעור השיפור מציב טיפול זה כאחד הטיפולים החשובים ביותר בחולים קשים ביחידה לטיפול נמרץ.

מאמר זה עורר ויכוח בשאלה האם ההקפדה על רמות הסוכר בדם הן שקובעות את מהלך המחלה  או שמתן האינסולין עצמו מטיב עם החולים.

יש לומר כי הדיון לא הוכרע אך נוטה כיום לטובת ההנחה הראשונה.

N Engl J Med 2001 345:1359-1367            

ראוי לציין מחקר שפורסם לאחרונה והוצג בכנס ה- 33 של ה- Society of Critical Care Medicine. המחזק תוצאות אלה, ואשר נסקר בחדשות האתר. לעיון – לחץ כאן.