בחירת הטיפול הביולוגי בפסוריאזיס עשויה להשפיע על הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית

מקור: Rheumatology

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי בקרב חולים עם פסוריאזיס שטופלו במשפחה יחידה של תרופות ביולוגיות, טיפול במעכבי IL-17, מעכבי IL-23, או מעכבי IL-12/23 לווה בסיכון נמוך משמעותית להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית, בהשוואה לטיפול במעכבי TNF.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בשני מרכזים אוניברסיטאיים ביוון, במטרה לבחון האם משפחת התרופה הביולוגית משפיעה על הסיכון להתקדמות מפסוריאזיס לדלקת מפרקים פסוריאטית.

מדגם המחקר כלל393 מבוגרים עם פסוריאזיס (גיל ממוצע 52 שנים, 54% גברים), שקיבלו טיפול בתרופות ביולוגיות במשך לפחות 6 חודשים בין ינואר 2008 ליוני 2025. משך המעקב החציוני היה 12 שנים. התרופות הביולוגיות סווגו למעכבי TNF, מעכבי IL-17, מעכבי IL-12/23 ומעכבי IL-23.

החוקרים השלימו ניתוחי נתונים בקרב מטופלים שטופלו בקטגוריה יחידה של תרופה ביולוגית, בהתאם למשך החשיפה הארוך ביותר לתרופה ביולוגית, בהתאם לתרופה הביולוגית הראשונה בקרב מטופלים שהחליפו טיפול, וכן ניתוח רגישות שהוגבל למטופלים שהחלו טיפול בין 2017 ל-2025. התוצא העיקרי היה הופעת דלקת מפרקים פסוריאטית.

במהלך המעקב, 22% מהמטופלים פיתחו דלקת מפרקים פסוריאטית. בקרב מטופלים שקיבלו תרופה ביולוגית יחידה, דלקת מפרקים פסוריאטית הייתה שכיחה יותר בקרב אלו שקיבלו מעכבי TNF בהשוואה לשלוש משפחות התרופות האחרות (p<0.05 בכל המקרים). בהשוואה למעכבי TNF, טיפול במעכבי IL-17 לווה בירידה של 70% בסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית, טיפול במעכבי IL-12/23 לווה בירידה של 76% בסיכון הנ”ל וטיפול במעכבי IL-23 לווה בירידה של 83% בסיכון להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית (p<0.001 בכל המקרים). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין משפחות התרופות המכוונות לעיכוב אינטרלויקינים.

גם בניתוח שהתבסס על משך החשיפה הארוך ביותר לתרופה ביולוגית, שלוש משפחות התרופות הפועלות כמעכבי אינטרלויקינים לוו בסיכון מופחת להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית בהשוואה למעכבי TNF (p<0.05 בכל המקרים). לעומת זאת, בקרב מטופלים שקיבלו את התרופה הביולוגית הראשונה שלהם, לא נמצאו הבדלים מובהקים בשכיחות דלקת מפרקים פסוריאטית או בסיכון המתוקנן בין משפחות התרופות. בניתוח הרגישות שכלל מטופלים שהחלו טיפול בשנים 2017–2025, טיפול במעכבי IL-17 ובמעכבי IL-23 לווה בסיכון מופחת משמעותית להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית, בהשוואה למעכבי TNF (p<0.05 בשני המקרים).

החוקרים מסכמים כי במחקר מהעולם האמיתי, מעכבי IL-17 ו-IL-23 עשויים להגן מפני התפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס. עם זאת, הם מדגישים כי יש לפרש את הממצאים בזהירות ולהשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים לאישור הממצאים.

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן