בקרב תינוקות עם תשניק ו/או אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, היפונתרמיה במהלך 72 השעות הראשונות לחיים לוותה בסיכון מוגבר לתמותה או הפרעות נוירו-התפתחותיות בשלב מאוחר יותר, בפרט שיתוק מוחין, אפילפסיה, או הפרעות שמיעה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Pediatrics.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את הקשר בין היפונתרמיה מוקדמת ובין תוצאות נוירו-התפתחותיות בטווח הארוך בתינוקות עם תשניק בתר-לידתי. מדגם המחקר כלל 269 תינוקות (גיל הריון חציוני של 40.3 שבועות; משקל לידה ממוצע של 3,575 גרם) שנולדו לאחר 36 שבועות היריון ומעלה ואושפזו ליחידת טיפול נמרץ ביילודים בפינלנד בשל תשניק או אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית בין ינואר 2010 ועד יוני 2022.
התוצאים שנבחנו כללו כל מקרה תמותה או אבחנה של הפרעה נוירו-התפתחותית, כולל הפרעות אפילפטיות, הפרעות שמיעה, דיבור או הפרעות פסיכיאטריות/התפתחותיות.
במהלך 72 השעות הראשונות לחיים, 71.7% מהתינוקות פיתחו היפונתרמיה, ב-26.4% תועד ריכוז נתרן נמוך מ-130 מילימול/ליטר וב-4.5% ריכוז נתרן היה נמוך מ-125 מילימול/ליטר.
במהלך המעקב, 1.9% מהתינוקות הלכו לעולמם במהלך השבועיים הראשונים לחייהם ו-19.3% אובחנו עם לפחות הפרעה נוירו-התפתחותית אחת.
מהנתונים עולה קשר בין היפונתרמיה חמורה ובין סיכון גבוה כמעט פי ארבעה להפרעה נוירו-התפתחותית או תמותה (יחס סיכויים מתוקן של 3.85, רווח בר-סמך 95% של 1.04-14.22).
ריכוז נתרן נמוך מ-130 מילימול/ליטר לווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (יחס סיכויים מתוקן של 8.94), אפילפסיה (יחס סיכויים מתוקן של 20.75) והפרעות שמיעה (יחס סיכויים מתוקן של 6.09), בעוד שהיפונתרמיה קלה (ריכוז נתרן נמוך מ-135 מילימול/ליטר) לא נקשר עם סיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לא ברור אם היפונתרמיה תורמת באופן ישיר לסיבוכים או שמדובר בעיקר בסמן לפגיעה חמורה.
Eur J Pediatrics, Aug 11, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!