מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי טרום־סוכרת בתחילת ההיריון מלווה בעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 במהלך שש השנים הראשונות לאחר הלידה, בהשוואה לנשים עם רמת המוגלובין מסוכרר נמוכה מ-5.9% בתחילת ההיריון, אשר פיתחו בהמשך סוכרת הריונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבחנה של טרום־סוכרת בתחילת ההיריון מלווה בשיעורים מוגברים של סיבוכי היריון, ללא קשר לשאלה האם מתפתחת בהמשך סוכרת הריונית. עם זאת, אין מידע אודות הסיכון להתקדמות לסוכרת לאחר הלידה בקרב נשים עם טרום־סוכרת בתחילת ההיריון לעומת נשים עם סוכרת הריונית.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בניו זילנד התבסס על נתוני רשומות רפואיות וכלל 355 נשים עם טרום־סוכרת בתחילת ההיריון (גיל חציוני של 33 שנים, חציון המוגלובין מסוכרר של 6.0%) ו-490 נשים עם סוכרת הריונית (גיל חציוני של 32 שנים, חציון המוגלובין מסוכרר של 5.2%).
טרום־סוכרת בהריון הוגדרה כרמות המוגלובין מסוכרר בטווח 5.9-6.4% בבדיקת הדם הראשונה בהיריון. אבחנה של סוכרת הריונית כללה המוגלובין מסוכרר נמוך מ-5.9% בתחילת היריון עם הופעת סוכרת הריונית בהמשך.
אחד התוצאים העיקריים של המחקר היה אבחנה של סוכרת לאחר הלידה; התוצא המשני היה פרופילי שומנים לפי תתי־סוגים של סוכרת.
משך המעקב החציוני היה 3.2 שנים בקבוצת הנשים עם טרום־סוכרת ו־6.0 שנים בקבוצת הנשים עם סוכרת ההריונית.
מהנתונים עולה כי ריכוז המוגלובין מסוכרר הינו הגורם המנבא המשמעותי ביותר להתקדמות לסוכרת מסוג 2. בהשוואה לקבוצת הסוכרת ההריונית, יחס הסיכון המתוקנן להתפתחות סוכרת לאחר הלידה עלה באופן מדורג בטווח עם עליה בערכי המוגלובין מסוכרר לפני הלידה, מיחס סיכון של 4.5 (רווח בר-סמך 95% של 2.8-7.3) בנוכחות המוגלובין מסוכרר של 5.9% ליחס סיכון של 16.7 (רווח בר-סמך 95% של 10.8-25.8) באלו עם המוגלובין מסוכרר בטווח 6.2-6.4% (p<0.001).
ההיארעות המצטברת המוערכת של סוכרת מסוג 2 לאחר חמש שנים עמדה על 63% (רווח סמך 95% של 56-69%) בקרב נשים עם טרום-סוכרת בתחילת ההיריון, לעומת 6.4% בלבד (רווח בר-סמך 95% של 4-8.8%) בנשים עם סוכרת הריונית.
מהנתונים עלה עוד כי פרופילי השומנים השתנו באופן מובהק בין תתי־סוגי הסוכרת, כאשר רמות הטריגליצרידים הממוצעות היו נמוכות משמעותית בקרב מטופלות עם סוכרת מונוגנית מסוג גלוקוקינז (53.1 מ”ג/ד”ל), בהשוואה למטופלות עם סוכרת מסוג 2 (183.4 מ”ג/ד”ל, p=0.012) או ללא סוכרת (165.6 מ”ג/ד”ל, p=0.013).
החוקרים מסכמים וכותבים כי התערבות בשלבים מוקדמים של ההיריון מהווה הזדמנות ייחודית לשיפור בריאות האם והילוד. מדידת המוגלובין מסוכרר בתחילת ההיריון מהווה כלי זול ונגיש בעל ערך ניבוי גבוה להתפתחות סוכרת לאחר הלידה.
Diabetes Care, Feb 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!