ניתוח זעיר פולשני לטיפול בדימום תוך-מוחי ספונטני מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה באשפוז ותוצאות טובות יותר בשחרור מבית החולים, בהשוואה לקרניוטומיה קונבנציונאלית פתוחה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על מאגר נתוני American Heart Association Get With the Guidelines – Stroke Registry. הסקירה כללה קרוב ל-8,000 משתתפים (גיל ממוצע של 59.7 שנים, 56% גברים) עם דימום תוך-מוחי ספונטאני שעברו הסרה ניתוחית של הקריש בין 2011 ו-2021.
במסגרת המחקר נבחנו שתי גישות ניתוחיות: ניתוח זעיר פולשני (703 חולים) לעומת קרניוטומיה פתוחה (7,067 חולים).
התוצא העיקרי היה תמותה באשפוז; תוצאים משניים כללו שחרור במצב שלילי (משלב של תמותה באשפוז או שחרור להוספיס), שחרור לשיקום באשפוז, מצב ניידות בשחרור ומדד mRS (או Modified Rankin Scale) בשחרור.
ניתוח זעיר פולשני לווה בירידה גדולה יותר בשיעורי התמותה באשפוז, בהשוואה לניתוח קרניוטומיה פתוחה (יחס סיכויים מתוקן של 0.7, P<0.05). ניתוח זעיר פולשני לווה גם בסיכון מופחת לשחרור במצב שלילי (יחס סיכויים מתוקן של 0.75) וסיכוי גבוה יותר לשחרור לשיקום (יחס סיכויים מתוקן של 1.25), אך ללא הבדל משמעותי בתוצאות התפקודיות בשחרור, כולל מצב ניידות או מדד mRS.
בניתוח מתוקן, ניתוח סטראוטקטי לווה בסיכוי נמוך יותר לתמותה, בהשוואה לקרניוטומיה פתוחה (יחס סיכויים מתוקן של 0.5), בעוד שהתערבות אנדוסקופית לא לוותה בסיכון מופחת לתמותה.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלתה תועלת ייחודית לניתוח זעיר פולשני לעומת קרניוטומיה פתוחה בקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה, בהשוואה לחולים צעירים יותר ובגברים לעומת נשים (p=0.04).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים עם מעקב ארוך טווח אחר התוצאות התפקודיות במטרה להבין באופן טוב יותר את ההשפעה של ניתוח זעיר פולשני בחולים עם דימום תוך-מוחי ספונטאני.
Ann Neurol, Jan 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!