פרוטאינוריה בדרגה נמוכה (פחות מ-1 גרם ביממה) אינה מנבאת תוצאות כלייתיות טובות יותר, או תגובה טובה יותר לטיפול, בחולים עם Lupus Nephritis, למרות שמלווה בפנוטיפ קל יותר של המחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. גלומרולוסקלרוזיס זוהה כמנבא מרכזי של הידרדרות תפקוד כלייתי, בפרט בחולים עם הישנות פגיעה כלייתית של לופוס,
עדות לחשיבות ביופסיה מוקדמת וטיפול מותאם אישית.
המחקר התצפיתי כלל 239 חולים עם Lupus Nephritis מוכח בביופסיה (גיל ממוצע של 33.4-35.6 שנים; כ-90% נשים) בבית חולים בסין בין ינואר 2017 עד יולי 2022 ונועד לבחון את המאפיינים הקליניים, פתולוגיה כלייתית, תגובה לטיפול ותוצאות כלייתיות לפי רמות פרוטאינוריה.
נתונים דמוגרפיים, מדדים קליניים ותוצאות בדיקות מעבדה – כולל כמות חלבון בשתן לאורך 24 שעות – נאספו בעת השלמת ביופסיה והחולים היו במעקב סדיר עם נתונים הקשורים בטיפול (קריאטינין בדם, רמות פרוטאינוריה ומשטרי טיפול) אשר תועדו בכל ביקור.
ניתוח הנתונים סיווג מטופלים לפי רמות חלבון בשתן לאורך 24 שעות (פחות מ-1 גרם/יממה או 1 גרם/יממה ומעלה) וסטטוס המחלה (היארעות לעומת הישנות מחלת כליות).
התוצאים שנבחנו כללו את התגובה הכוללת, תגובה מלאה ותגובה כלייתית לאחר 26 ו-52 שבעות, עם הארכת המעקב לאורך עד 156 שבועות.
בתחילת המחקר, ב-17.6% מהחולים תוארה פרוטאינוריה בהיקף קטן מ-1 גרם/יממה וב-82.4% תועדה פרוטאינוריה של 1 גרם ומעלה ביממה; באלו עם רמות פרוטאינוריה נמוכות יותר תועדה פעילות מחלה כוללת ופעילות מחלה כלייתית נמוכות יותר, בהשוואה לאלו עם רמות פרוטאינוריה גבוהות יותר.
שיעורי התגובה לטיפול לאחר 26 ו-52 שבועות היו דומים בין אלו עם פרוטאינוריה בדרגה נמוכה ובדגה גבוהה.
לאורך עד 156 שבועות מעקב, ב-25 חולים נרשמה ירידה של 30% ומעלה בתפקוד הכלייתי, כאשר דרגת הפרוטאינוריה ההתחלתית לא ניבאה הידרדרות תפקוד כלייתי, בעוד שגלומרולוסקלרוזיס ניבאה באופן בלתי-תלוי הידרדרות של 30% בתפקוד הכלייתי.
במדגם זה, ב-51% מהחולים מדובר היה בהופעת מחלה חדשה וב-49% מדובר היה בהתלקחות מחלה ידועה, עם תפקוד כלייתי דומה ודרגת פרוטאינוריה זהה בתחילת המחקר; גלומרולוסקלרוזיס ניבא באופן בלתי-תלוי הידרדרות של 30% ו-40% בקצב פינוי גלומרולארי משוער בחולים עם התלקחות פגיעה כלייתית של לופוס, אך לא באלו עם היארעות מחלה ובחולים עם התלקחות מחלה ופרוטאינוריה בדרגה של פחות מ-1 גרם ביממה תועדה תגובה טובה יותר לטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שבחולים עם רמות פרוטאינוריה התחלתיות נמוכות יותר תועדה מחלה בעלת פנוטיפ קל יותר, התגובה שלהם לטיפול והתוצאות הכלייתיות בטווח הארוך אינם טובים יותר בהשוואה לחולים עם פרוטאינוריה בדרגה חמורה יותר. במקרים של התלקחות פגיעה כלייתית של לופוס, פרוטאינוריה התחלתית בדרגה נמוכה יותר נקשרה עם תגובה טובה יותר לטיפול, בעוד שגלומרולוסקלרוזיס ניבא הידרדרות תפקוד כלייתי.
ממצאים אלו מדגישים את הצורך בביופסיה מוקדמת, טיפול מותאם וניטור דינאמי, כאשר סמנים לא-פולשניים מסייעים בהערכת הסיכון
Arthritis & Rheumatology, Nov 28, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!