בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי, צריכה גבוהה יותר נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) מלווה בהאטת התקדמות רדיוגרפית בעמוד השדרה, בפרט באלו עם עדות הדמייתית למחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
החוקרים ביקשו לבחון אם צריכת NSAID משפיעה על התקדמות הדמייתית בעמוד השדרה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי על-בסיס נתונים ממדגם מגרמניה. מדגם המחקר כלל 252 חולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (139 חולים עם מחלה ללא עדות הדמייתית ו-113 חולים עם מחלה הדמייתית; גיל ממוצע של 35.9 שנים, 50% גברים). כל החולים השלימו לפחות שתי בדיקות הדמיה עוקבות של עמוד השדרה.
צריכת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, בחלוקה לפי סוג התרופה, נבחנה לאורך עשר שנות מעקב ודורג בין 0 עד 100, כאשר 0 מעיד על העדר שימוש ו-100 מעיד על שימוש יומי במינון מלא.
התוצא העיקרי היה עליה במדד mSASSS (או Modified Stoke Ankylosing Spondylitis Spine Score) כפי שנקבע לפי בדיקות הדמיה של עמוד השדרה במרווח של שנתיים.
בתחילת המחקר, 80% מהחולים נטלו נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, כאשר 18% נטלו מעכבי COX-2 ו-62% נטלו NSAID שאינם סלקטיביים. מדד הצריכה הממוצעת הכוללת של NSAID עמד על 38.3 נקודות.
כל עליה של 10 נקודות במדד צריכת NSAID לוותה בעליה קטנה יותר במדד mSASSS (beta = -0.052, רווח בר-סמך 95% של 0.097- עד 0.007-), עם ממצאים עקביים במודלים שונים.
ההשפעה הייתה בולטת בחולים עם עדות הדמייתית לספונדילוארתריטיס אקסיאלי (beta = -0.077, רווח בר-סמך 95% של 0.152- עד 0.003-), אך לא באלו עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי לא-הדמייתי.
בקרב כלל החולים, תועדה ירידה מעט גדולה יותר בהתקדמות המדד עם טיפול במעכבי COX-2 לעומת שימוש ב-NSAID שאינם סלקטיביים (beta = -0.061 לעומת beta = -0.045 לכל עליה של 10 נקודות בצריכה), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מומלצים כקו-טיפול ראשון לטיפול בתסמיני ספונדילוארתריטיס אקסיאלי, ההשפעה האפשרית שלהם להאטת נזק מבני עשויה להוסיף ממד נוסף לערך התרפויטי שלהם.
Arthritis & Rheumatology, Nov 27, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!