במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי בקרה חיסונית כנגד מחלה ממארת לא תועד סיכון מוגבר לתמותה ולא תוארו הבדלים בסיבות לתמותה לעומת חולים ללא דלקת מפרקים שגרונית.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את התמותה והסיבות לתמותה ביוצאי צבא בארצות הברית עם וללא דלקת מפרקים שגרונית, אשר קיבלו טיפול לממאירות במעכבי בקרה חיסונית. מדגם המחקר כלל 301 חולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית שקיבלו טיפול ב-DMARD או סמנים מעבדתיים חיוביים ו-2,114 ביקורות תואמות ללא דלקת מפרקים שגרונית; שתי הקבוצות (גיל ממוצע של 71.2 שנים; 93% גברים) קיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית בין 2011 ו-2023.
התוצא העיקרי היה ההישרדות הכוללת, כאשר תמותה מסיבות ספציפיות הוגדרה כתוצא משני.
מהנתונים עולה כי היקף הפניות לשירותים אמבולטוריים היה גבוה יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לעומת אלו ללא מחלת המפרקים (מספר ביקורים שנתי ממוצע של 18.0 לעומת 14.3, p=0.002). טיפול בגלוקוקורטיקואידים לפני טיפול במעכבי בקרה חיסונית היה גם כן נפוץ יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לעומת אלו ללא מחלת המפרקים (94.4% לעומת 76.3%, p<0.0001).
לא תועדו הבדלים משמעותיים בהישרדות בין חולים עם וללא דלקת מפרקים שגרונית שטופלו במעכבי בקרה חיסונית (p=0.267), ללא הבדל משמעותי בסיכון לתמותה מכל-סיבה.
הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה הייתה גידולים, אשר הייתה אחראית למעל 90% ממקרי התמותה.
שיעורי ההישרדות לאחר שנה ושנתיים לא היו שונים משמעותית בין חולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC עם וללא דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים מידע חשוב לריאומטולוגים ואונקולוגים בדיון אודות הסיכונים האפשריים והיתרונות של אפשרויות טיפול שונות כנגד סרטן בחולים עם מחלת מפרקים שגרונית. למרות שמנתונים אלו עולה כי אין למנוע טיפול במעכבי בקרה חיסונית בשל אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית בלבד ונדרש דיון פרטני אודות מאזן סיכון-תועלת בכל מקרה לגופו.
Arthritis Care & Research, Nov 10, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!