מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו.
החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) עם מחלה פסיכיאטרית חמורה. בכל המשתתפים תועדה אבחנה של סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, או הפרעה דו-קוטבית.
נתונים אודות פעילות גופנית, התנהגות יושבנית, תזונה, טיפול תרופתי, מדד מסת גוף, בריאות נפשית ומדדים סוציו-דמוגרפיים נאספו בשני שלבים: לפני מגפת הקורונה (לפני מרץ 2020) ולאחר פרוץ המגפה (יוני 2021 עד מרץ 2022).
מהנתונים עולה כי 42% מהמשתתפים היו עם השמנת-יתר, 30% דיווחו על עליה של 6 ק”ג ומעלה לפחות פעם אחת בחייהם הבוגרים, 6% לא אכלו פירות או ירקות ו-6% צרכו את הכמות הרבה ביותר של משקאות מוגזים.
בקרב משתתפים תחת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות תועד הסיכון הגבוה ביותר לעליה במשקל (עליה של למעלה מ-6 ק”ג במשקל, לא ירידה חוזרת במשקל; יחס סיכויים מתוקן של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 0.78-2.20) ופלוקוטאציות במשקל (עליה במשקל למעלה מפעם אחת; יחס סיכויים מתוקן של 1.62, רווח בר-סמך 95% של 0.80-3.25) בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי.
במשתתפים שניסו להפחית במשקל תועד סיכון גבוה יותר לפלוקטואציות במשקל, בהשוואה לאלו שלא לקחו חלק במאמצים להפחתת משקל (יחס סיכויים מתוקן של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.00-2.96). בדומה, בחולים אלו תועד סיכוי גבוה יותר לעליה במשקל (47% לעומת 43%; יחס סיכויים מתוקן של 1.32).
החוקרים מסכמים וכותבים כי השכיחות הגבוהה של עודף-משקל והשמנת-יתר באוכלוסייה זו, לצד השיעור הגבוה של חולים שדיווחו על ניסיונות פעילים להפחתת משקל, מציעים כי האפשרויות הזמינות להפחתת משקל אינן הולמות לצרכים הייחודיים של חולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה.
Nutrients, Apr 23, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!