מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו שונה משמעותית מזה שתואר בקבוצת ביקורת של חולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לזיהומים. מטרתם כעת הייתה לבחון את ההיארעות המצטברת והסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת המעי תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקינם.
החוקרים השלימו חיפוש במאגרי PubMed, EMBASE ו-Web of Science לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו חולים עם מחלת מעי דלקתית שטופלו בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אל מול חולים שטופלו בפלסבו או בתכשיר שאינו מכוון כנגד אינטרלויקנים.
התוצא העיקרי של המחקר היה הסיכון היחסי לזיהום בכל דרגה וזיהום חמור בשלב האינדוקציה.
מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בסיכון לזיהום בכל-דרגה (יחס סיכון של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.09) או לזיהום בדרגה חמורה (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.38-1.10) בקרב חולים שטופלו בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקינים לעומת קבוצת הביקורת.
במהלך שלב האחזקה, ההיארעות המצטברת של זיהומים בכל-דרגה בחולים תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד IL-12/23p40 עמדה על 34.82%, בעוד שההיארעות המצטברת של זיהומים חמורים עמדה על 3.07%.
שיעורי ההיארעות המצטברים שלו זיהום בכל דרגה בקרב מטופלים בתכשירים המכוונים כנגד IL-23p19 עמדו על 32.16%, בעוד שההיארעות המצטברת של זיהומים חמורים עמדה על 1.75%.
במהלך שלב האחזקה של המחקרים שנכללו בסקירה, שיעורי היארעות זיהומים בכל-דרגה עמדו על 30.66% ושיעורי זיהומים חמורים עמדו על 1.59% בקרב אלו בקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין הבדל בסיכון לזיהום בין חולים עם מחלת מעי דלקתית שקיבלו טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים ובין ביקורות שלא טופלו בתכשירים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!