מסמך הנחיות משותף של איגודי וארגוני רופאים ומורים ממליץ למנוע גישה למסכים לילדים לפני גיל שנה וחצי (כאן 11)

בכתבה ב”כאן” פורסם אמש אודות מסמך הנחיות של איגודי וארגוני הרופאים והמורים הממליץ למנוע גישה למסכים בילדים צעירים בני שנה וחצי או פחות. בנוסף, ההמלצה היא לאסור את השימוש באפליקצית טיקטוק לפני גיל 11. המסמך, המיועד לרופאים ולהורים, מצביע על בעיות הנובעות מהשימוש המוגבר במסכים, כמו הפרעות שינה ודיכאון, בעיות קשב וריכוז, השמנה, נזקים לעיניים, בעיות שפה ומתמטיקה, והתפתחות חברתית לקויה, בין השאר.
לאחר גיל שנה וחצי, ההמלצות הן להגביל את הצפיה במסכים עד שעה ביום לילדים עד שנתיים, עד שלוש שעות (בסוף השבוע) לילדים בני שנתיים עד חמש, ועד שעתיים ביום לילדים בני 6-17. למבוגרים צעירים מעל גיל 18, ההמלצה היא לשמור על 2-4 שעות זמן מסך ביום בלבד. בנוסף מצוין בכתבה ב”כאן” כי איגוד הרופאים של הפסיכיאטריה של הילד ממליץ לעקוב אחרי קבוצות הוואטסאפ של הילדים כדי לוודא שהם לא סובלים מבריונות ברשת או מתוכן פוגעני אחר.
בשנת 2020 פורסם נייר עמדה בנושא חשיפה למסכים ובריאות הילדים, בשם איגוד רופאי בריאות הציבור, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, החוג למחלות עיניים בילדים, איגוד רופאי העיניים בישראל, החברה, הישראלית לרפואת ילדים התפתחותית (חיל”ה), האיגוד הישראלי לנוירולוגיה ילדים (אינ”ה), האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, משרד הבריאות, ארגון המורים, והסתדרות המורים. ההמלצות גובשו אז לאחר ישיבת השולחן העגול בנושא חשיפה למסכים ובריאות הילדים מיום 19.11.10 .

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן