מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה כי בחולים עם אבחנה ידועה של סוכרת, גם בנוכחות תפקוד כלייתי תקין, נוכחות אלבומינוריה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה, בפרט תמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון מוכר היטב לתמותה והסיכון גדול עוד יותר בנוכחות מחלת כליות משנית לסוכרת. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את ההשפעה של סוכרת על סיבות שונות לתמותה בהתאם לתפקוד הכלייתי ונוכחות אלבומינוריה.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם סוכרת ממאגר Nationwide Health Insurance Database בדרום קוריאה בין השנים 2009 עד 2012. הם סיווגו את המשתתפים לפי קצב פינוי גלומרולארי ואלבומינוריה לחמש קבוצות.
מדגם המחקר כלל 2,614,662 חולים בגילאי 20 שנים ומעלה, שאינם תחת טיפולי דיאליזה או לאחר השתלת כליה. מבין אלו, ב-880,927 לא הייתה עדות למחלת כליות משנית לסוכרת, 51,406 אובחנו עם מחלת כליות בדרגה 1, 1,384,982 אובחנו עם מחלת כליות בדרגה 2, 257,982 חולים אובחנו עם מחלת כליות בדרגה 3 ו-39,709 אובחנו עם מחלת כליות בדרגה 4.
מהערכת הנתונים עלה כי הסיכון לתמותה היה שונה לפי שלב מחלת הכליות הכרונית כאשר שיעורי התמותה מסיבות שונות היו גבוהים יותר בקרב חולים עם מחלת כליות משנית לסוכרת בשלב מתקדם עם שיעורי היארעות תמותה מכל-סיבה ל-1,000 שנות-אדם של 9.00 באלו ללא מחלת כליות, 14.66 בחולים עם מחלת כליות בדרגה 1, 13.15 באלו עם מחלת כליות בדרגה 2, 31.45 בנוכחות מחלת כליות בדרגה 3 ו-25.48 מקרי תמותה ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו עם מחלת כליות בדרגה 4.
מעבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, הסיכון לתמותה עקב גידולים ומחלות של מערכת אנדוקרינית, נשימה ועיכול היה גם כן גבוה יותר בנוכחות אלבומינוריה.
ההשפעה הסינרגיסטית של קצב פינוי גלומרולארי ירוד בשילוב עם אלבומינוריה הייתה בולטת במיוחד בהערכת הסיכון לתמותה עקב מחלות סירקולטוריות ותמותה עקב מחלות מטבוליות ואנדוקריניות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, בעיקר משנית למחלות לב וכלי דם, בקרב חולים עם סוכרת, גם בנוכחות תפקוד כלייתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!