במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בין השנים 2005 עד 2018 חלה עליה עקבית בגיל ההיריון ובמשקל בעת השחרור מבית החולים של תינוקות ששרדו לאחר שנולדו בין 24 עד 29 שבועות היריון.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגוון גורמים רפואיים, חבריים וכלכליים עומדים בבסיס ההחלטות לשחרר תינוקות שנולדו לאחר פגות קיצונית. לא ידוע אם בעקבות שינוי בגישות הטיפול חלו שינויים בגיל ההיריון ובמשקל הלידה של התינוקות בעת השחרור מבית החולים.
בין השנים 2005 עד 2018 דיווחו 824 בתי חולים בוורמונט על 314,811 תינוקות שנולדו לאחר 24-29 שבועות היריון, ללא מום מולד מג’ורי, אשר שרדו עד לשחרור מבית החולים. החוקרים השלימו תקנון למאפייני התינוקות ומרכבות המהלך בבית החולים להערכת הבדלים בחציון גיל ההיריון, משקל הגוף, מדדי סטיות תקן של משקל הגוף בשחרור מבית החולים תוך סיווג לפי גיל ההיריון בלידה וסוג יחידת טיפול נמרץ ביילודים.
החוקרים מדווחים כי בין השנים 2005 עד 2018 נרשמה עליה בגיל ההיריון בעת השחרור מבית החולים של כ-8 ימים בכלל התינוקות. בקרב תינוקות אשר שוחררו תחילה מבית החולים, משקל הגוף בעת השחרור עלה בהיקף של כ-316 גרם וחציון מדד סטיות התקן של משקל הגוף בשחרור עלה ב-0.19 יחידות. העליה תועדה בכל קטגוריות גיל ההיריון וללא תלות בסוג יחידת טיפול נמרץ ביילודים.
שיעור התינוקות ששוחררו לביתם מבית החולים תחת הזנה של חלב אם עלה משמעותית, לצד ירידה בשיעור התינוקות ששוחררו לביתם מבית החולים תחת טיפול בחמצן או עם ניטור לב-ריאות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במהלך 13 השנים בין 2005 ועד 2018 נרשמה עליה בגיל ההיריון ובמשקל הלידה בעת השחרור מבית החולים של תינוקות שנולדו לאחר 24-29 שבועות היריון.
Pediatrics, February 2021, 147
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
עבודה זו מקיפה ביותר וכוללת מעל ל-300,000 פגים ששוחררו במעל ל-800 יחידות לטיפול נמרץ פגים ברחבי ארה”ב. העובדה שברבות השנים השחרור הופך להיות מאוחר יותר ובגיל מתוקן מאוחר יותר אינה ברורה די צרכה. יתכן כי תינוקות חולים יותר שלא היו שורדים בעבר, כעת שורדים יותר ובשל העובדה כי מלכתחילה הם חולים יותר הם מעלים את ממוצע האישפוז. כמו כן במאמר נמצא כי פחות ילודים שוחחרו עם תמיכה נשימתית הביתה. יתכן, כי משאירים אותם זמן רב יותר בפגיות ע”מ שלא יזדקקו לתמיכה נשימתית בביתם.
מעבר להשלכות הכלכליות של שחרור מאוחר יותר של פגים לביתם ישנה לדעתי גם משמעות של הפרדה ממושכת יותר ממשפחותיהם, דבר שעלול לפגוע בהמשך התפתחותם בעתיד.
מאחר ומחקר זה הינו רב מרכזי, הרי שלא נבדקו הקריטריונים לשחרור בכל אחת מהפגיות ותתכן שונות רבה בין פגיה לפגיה. כמו-כן במחקר זה לא נבדקו שיעורי האשפוזים החוזרים; במידה וירדו אזיי ישנה הצדקה כלשהי לשחרור מאוחר יותר.
בקיצור, נקודה למחשבה…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!