בחולים עם דלקת מפרקים מוקדמת ולא-ממוינת ייתכנו הבדלים בתועלת בין חולים שונים, בתלות במספר גורמי הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Rheumatology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם מספר גורמי הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים משפיע על המהלך הקליני של דלקת מפרקים מוקדמת ע”י השוואת הסיכוי להפוגה ממושכת ללא טיפול ב-DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs) לאחר מעקב בן שנתיים.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר tREACH ובחרו את כל החולים עם לפחות מפרק נפוח אחד, אשר לא מילאו את הקריטריונים לאבחנת דלקת מפרקים שגרונית. המשתתפים סווגו לפי קבוצות בהתאם למספר גורמי הסיכון הקיימים; נוכחות נוגדנים עצמיים, דלקת המערבת מעל 4 מפרקים, מחלה ארוזיבית ומדדי דלקת מוגברים. ניתוח רב-משתני שימש לקביעת הסיכוי להפוגה ללא טיפול תרופתי.
מדגם המחקר כלל 130 חולים עם דלקת מפרקים מוקדמת, כאשר ב-31 לא תועדו כלל גורמי סיכון לדלקת מפרקים עיקש, ב-66 חולים תועד גורם סיכון אחד וב-33 חולים תועדו לפחות שני גורמי סיכון. שיעורי הפוגה ללא טיפול ב-DMARD עמדו על 74%, 48% ו-45%, בהתאמה, בחולים עם דלקת מפרקים מוקדמת ללא גורמי סיכון, עם גורם סיכון אחד או לפחות שני גורמי סיכון. שיעורי הפוגה ממושכת ללא טיפול ב-DMARD עמדו על 61%, 32% ו-30%, בהתאמה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכוי לתגובה ממושכת ללא טיפול תרופתי לא הושפעה מגישת הטיפול הראשונית, כאשר המשתתפים סווגו לפי קבוצות סיכון.
הסיכוי להפוגה ולהפוגה ממושכת ללא טיפול תרופתי ב-DMARD היה נמוך יותר עם עליה במספר גורמי הסיכון בחולים עם דלקת מפרקים מוקדמת, אשר לא היה תלוי בטיפול הראשוני שניתן לחולים. הממצאים תומכים בגישת טיפול מותאמת אישית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, המבוססת על פרופיל הסיכון של החולים.
Rheumatology. Published online January 23, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!