טיפול ניאו-אדג’וונטי אשר הוביל לתגובה פתולוגית מלאה הפחית את הסיכון להישנות סרטן שד בהיקף של 80%, כך עולה מנתונים ממחקר בשלב II שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תגובה פתולוגית מלאה הינה סמן פרוגנוסטי מוכר היטב לחיזוי התוצאות בטווח הארוך. במחקר I-SPY2 בחנו החוקרים את הקשר בין תגובה פתולוגית מלאה ובין הישרדות ללא-אירועים ותגובה פתולוגית מלאה עם הישרדות ללא הישנות מרוחקת בתתי-קבוצות של נשים עם סרטן שד נתיח ובסיכון גבוה.
המחקר כלל נשים עם סרטן שד נתיח בשלב 2 או בשלב 3, ללא ניתוח או טיפול סיסטמי קודם לסרטן שד. החוקרים לא כללו נשים עם גידולים שליליים ל-ERBB2/חיוביים לקולטנים להורמונים עם מדד גנטי נמוך.
הטיפול הניאו-אדג’וונטי כלל מתן טיפול בטקסן עם או ללא אחד ממספר תכשירים ניסיוניים או משלבי טיפול ולאחר מכן Doxorubicin ו-Cyclophosphamide.
החוקרים בחנו את הקשר בין תגובה פתולוגית מלאה ובין הישרדות ללא-אירועים לאחר 3 שנים והישרדות ללא הישנות מרוחקת לאחר חמש שנים.
מבין 950 משתתפות במחקר (גיל חציוני של 49 שנים), ב-330 נשים (34.7%) תועדה תגובה פתולוגית מלאה. שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים עמדו על 95% בנשים בהן תועדה תגובה פתולוגית מלאה, עם שיעור דומה של שיעורי הישרדות ללא-הישנות מרוחקת לאחר חמש שנים בקבוצה זו.
יחסי הסיכון לתגובה פתולוגית מלאה לעומת העדר תגובה פתולוגית מלאה עמדו על 0.19 להישרדות ללא-אירועים (רווח בר-סמך 95% של 0.12-0.31) ועל 0.21 להישרדות ללא הישנות מרוחקת (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.34) והיו דומים עם גידולים מסוגים מולקולאריים שונים.
מהממצאים לאחר שלוש שנים ממחקר I-SPY2 עולה כי ללא תלות בתת-סוג ו/או משטר הטיפול, השגת תגובה פתולוגית מלאה לאחר טיפול ניאו-אדג’וונטי מעידה על ירידה של כ-80% בשיעורי הישנות הממאירות.
JAMA Oncol 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!