הפרעות בתפקודי בלוטת התריס מופיעות בשכיחות גבוהה בחולים עם סוכרת מכל סוג, כולל סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2 ו-LADA (Latent Autoimmune Diabetes of Adults), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Endocrinology.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות וההיארעות של הפרעות בתפקודי תריס בחולים עם סוכרת. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,617 משתתפים במחקר Fermantle Diabetes Study 2, אשר כלל 130 חולים (8.0%) עם סוכרת מסוג 1, כמו גם 1,408 חולים (87.1%) עם סוכרת מסוג 2 ו-79 חולים (4.9%) עם סוכרת מסוג LADA.
החוקרים עקבו אחר תוצאות בדיקות TSH (Thyroid Stimulating Hormone) ותירוקסין חופשי (Free T4) בתחילת הדרך בין השנים 2008-2011 ובאלו שהגיעו למעקב לאחר 4 שנים.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות מחלה ידועה של בלוטת התריס, כפי שנקבע על-פי דיווח עצמי אודות שימוש בטיפול תרופתי למחלות בלוטת תריס או מנתוני אשפוז, עמדו על 11.7% (117 מבין 1,617 חולים). מבין יתר 1,428 המשתתפים, ב-5.1% (73 חולים) הייתה עדות ביוכימית לתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, ב-1.1% (15 חולים) זוהתה תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס, עדות לשיעורי הימצאות כוללים של מחלות בלוטת תריס של 17.4% (282 מבין 1,617 חולים).
במהלך מעקב בן 5,694 שנות-אדם, 25 מבין 844 החולים (3.0%) עם ערכי TSH תקינים בתחילת הדרך ונתוני מעקב זמינים, אובחנו עם מחלה של בלוטת התריס על-פי נתוני אשפוז או על-פי הטיפול התרופתי. מבין 819 החולים הנותרים, 3.4% פיתחו תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, 0.2% אובחנו עם תת-פעילות גלויה של בלוטת התריס ו-0.5% אובחנו עם יתר-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס.
החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי ההימצאות או ההיארעות של הפרעות בתפקודי בלוטת תריס לפי סוג הסוכרת.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשלמת הערכה קלינית תקופתית ובדיקות סקר ביוכימיות לזיהוי מחלות בלוטת תריס בחולים עם סוכרת מכל סוג.
Clin Endocrinol. 2020;92(4):373-382
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!