מנתונים חדשים עולה קשר מנה-תגובה אפשרי בין שימוש כרוני באופיואידים ובין היפוגונאדיזם, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Pain Medicine.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 357 גברים בגילאי 18-80 שנים, אשר השתמשו באופיואידים על-בסיס כרוני (שימוש רציף במשך למעלה משלושה חודשים). החוקרים לא כללו גברים עם אבחנה של היפוגונאדיזם לפני התחלת טיפול כרוני באופיואידים, היסטוריה של תסמונת קליינפלטר, הפרעות כרומוזומאליות, אשך טמיר, וריקוצלה, זיהום בחצבת, קרינה לאשכים, תסביב אשך, שימוש כרוני בקורטיקוסטרואידים, סרטן ערמונית, או הפרעה אנדוקרינית ידועה.
מדגם המחקר כלל 95 גברים עם שימוש כרוני באופיואידים ואבחנה של היפוגונאדיזם או רמות טסטוסטרון נמוכות ו-263 משתתפים עם שימוש כרוני באופיואידים וללא היפוגונאדיזם או רמות טסטוסטרון נמוכות (ביקורות). לכל חולה עם היפוגונאדיזם התאימו החוקרים עד 4 ביקורות לפי גיל, גזע ומדד מסת גוף.
שכיחות היפוגונאדיזם השתנתה לפי מינון ונעה בטווח שבין 15.6% בגברים עם MEDD (Morphine Equivalent Daily Dose) קטן מ-100 (135 חולים) ועד 50% באלו עם MEDD בטווח 500-800 (14 חולים). בגברים עם שימוש ארוך-טווח באופיואידים, הסיכוי להתפתחות היפוגונאדיזם עלה ב-44% עם כל עליה של 100 יחידות ב-MEDD.
החוקרים טוענים כי ממצאים אלו תומכים בהגברת החשד הקליני להתפתחות חסר אנדרוגנים והיפוגונאדיזם על-רקע אופיואידים בגברים תחת טיפול כרוני באופיואידים במינון גבוה.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAPM
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!