מעבר להפחתת רמות הסוכר בדם, טיפול במטפורמין עשוי גם לסייע למטופלים שירדו במשקל לשמור על המשקל החדש, כך עולה מנתונים ארוכי-טווח, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
זיהוי גורמים המנבאים ירידה ארוכת-טווח במשקל הגוף עשוי לסייע בשיפור הטיפול במשקל הגוף. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמים כאלו והחוקרים התבססו על נתוני מחקר DPP (Diabetes Prevention Program), מחקר אקראי ומבוקר בו נערכה השוואה בין ירידה במשקל עם מטפורמין, התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים, או פלסבו. מחקר DPPOS (DPP Outcomes Study) כלל מעקב לאחר סיום השלב הסמוי.
מבין 3,234 משתתפים שחולקו באקראי, 1,066 משתתפים ירדו לפחות 5% ממשקל הגוף הבסיסי במהלך השנה הראשונה והיו במעקב לאורך 15 שנים. החוקרים אספו נתונים אודות המאפיינים האישיים ומשקל הגוף של המשתתפים.
לאחר שנה אחת, 289 משתתפים (28.5%) מהמטופלים במטפורמין, 640 משתתפים (62.6%) בקבוצת שינוי אינטנסיבי של אורחות החיים ו-137 (13.4%) מאלו בקבוצת הפלסבו ירדו לפחות 5% ממשקל הגוף שלהם. לאחר תום שלב הטיפול הסמוי, הירידה הממוצעת במשקל הגוף בהשוואה למשקל הבסיסי, אשר נשמרה בין 6 שנים ו-15 שנים, עמדה על 6.2% בקבוצת הטיפול במטפורמין, 3.7% בקבוצת שינוי אורחות חיים ו-2.8% בקבוצת הפלסבו.
גורמים מנבאים בלתי-תלויים של ירידה ממושכת במשקל הגוף כללו ירידה גדולה יותר במשקל הגוף במהלך השנה הראשונה בכל הקבוצות, גיל מבוגר יותר והמשך טיפול במטפורמין בקבוצת המטופלים במטפורמין, גיל מתקדם והעדר סוכרת או סיפור משפחתי של סוכרת בקבוצת התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים וריכוז סוכר גבוה בצום בתחילת המחקר בקבוצת הפלסבו.
החוקרים כותבים כי בקרב חולים אשר ירדו לפחות 5% ממשקל גופם לאחר שנה אחת, באלו שחולקו במקור לטיפול במטפורמין תועדה הירידה הגדולה ביותר בתקופה שבין 6 ועד 15 שנים. גיל מתקדם והיקף הירידה הראשונית במשקל היו המנבאים העקביים ביותר של שמירה על המשקל שאבד לאורך זמן.
Ann Intern Med. Published April 22, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!