במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים לווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים איסכמיים, לצד סיכון מופחת לדימומים, בהשוואה לטיפול בקומדין.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש הגובר בנוגדי-קרישה פומיים חדשים לטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים מבוסס ברובו על ההנחה כי אלו דומים ביעילותם לקומין במניעת אירועים מוחיים איסכמיים, אך זאת על-חשבון סיכון נמוך יותר לדימומים. להערכת השערה זו, הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי להערכת ההיארעות היחסית של אירועים מוחיים בחולים שנטלו נוגדי-קרישה פומיים חדשים, בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין.
ההיארעות היחסית של אירועים מוחיים בשתי קבוצות הטיפול נבחנה בסדרת נתונים שכללה 71,365 חולים תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים ו-59,546 חולים תחת טיפול בקומדין. בנוסף, החוקרים בחנו בנפרד 7,033 חולים עם תיעוד של טיפול בקומדין ונוגדי-קרישה פומיים חדשים.
מהנתונים עלתה שכיחות גבוהה יותר משמעותית (יחס סיכויים של 1.29) של אירועים מוחיים איסכמיים בקרב חולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים חדשים, בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין. השכיחות היחסית של אירועים מוחיים איסכמיים הייתה גם כן גבוהה יותר עם כל נוגד-קרישה פומי חדש פרטני, בהשוואה לטיפול בקומדין השכיחות המוגברת הנ”ל הייתה מובהקת סטטיסטית בהשוואת Dabigatran (פרדקסה) ו-Apixaban (אליקוויס), אך לא בהשוואת Edoxaban ו-Rivaroxaban (קסרלטו).
החוקרים מדווחים על היארעות נמוכה יותר של דימומים תוך-גולגולתיים ודימומים לא-טראומטיים באופן כללי בקרב חולים שנטלו נוגדי-קרישה פומיים חדשים, בהתאם לנתונים ממחקרים קודמים.
מהשוואות הנתונים הדמוגרפיים והפרופיל הקליני של חולים שנטלו נוגדי-קרישה פומיים חדשים, אל מול אלו שטופלו בקומדין, לא תועדה נטיה מוגברת לאירועים מוחיים בחולים שנטלו נוגדי-קרישה פומיים חדשים; למעשה, בחולים אלו תועדה נטיה קטנה יותר לאירועים מוחיים איסכמיים.
החוקרים כותבים כי על-בסיס ממצאים אלו, ניתן לקבוע כי חולים תחת טיפול בקומדין זוכים לטיפול נוגד-קרישה פוטנטי יותר. ההשפעה הנ”ל עשויה להיות משנית למינון הטיפול, או לחילופין, עשויה לנבוע מהשפעות נוגדות-קרישה שונות של התרופות השונות.
Stroke. 2018;49(12):2851-2856
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!