ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי התועלת של הערכה המבוססת על FFR (Fractional Flow Reserve) בחולים עם מחלה רב-כלית המשלימים התערבות כלילית מילעורית, אינה תקפה בהכרח לחולים המופנים לניתוח מעקפים.
מדגם המחקר כלל 100 חולים, אשר הופנו לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים וחולקו באקראי לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בהנחיית FFR או אנגיוגרפיה. צוות המטפלים תכנן את השתלים בכל החולים על-בסיס אנגיוגרם כלילי וכן הושלמו הערכות FFR. במקרים של ניתוח מעקפים בהנחיית FFR, ההחלטה על התערבות התבססה על סף FFR של מעל 0.80 של נגעים כליליים, בעוד שבחולים בהם ניתוח המקפים בוצע בהנחיית אנגיוגרפיה, המנתחים לא היו מודעים לערכי ה-FFR. התוצא העיקרי היה שיעור כישלונות השתל לאחר שישה חודשים.
החוקרים הצליחו לאסוף נתוני אנגיוגרפיה לאחר שישה חודשי מעקב אודות 72 חולים (39 בקבוצת ניתוח בהנחיית FFR ו-33 בקבוצת ניתוח בהנחיית אנגיוגרפיה). שיעור כישלונות כלל השתלים היה דומה בשתי הקבוצות (16% לעומת 12%, p=0.97). שיעורי התמותה, אוטם לבבי ואירועים מוחיים, היו דומים בשתי קבוצות המחקר וכן לא זוהו הבדלים בשיעורי רה-וסקולריזציה לפני אנגיוגרפיה במהלך המעקב.
החוקרים מדווחים כי חלה ירידה משמעותית בערכי FFR הממוצעים מתחילת המחקר ועד לאחר שישה חודשים בנגעים עם ערכי FFR של מעל 0.80, בהם הוחלט לדחות את ביצוע המעקף (0.89 לעומת 0.81, p=0.002). הם מסבירים כי בחלק גדול מהנגעים בהם הוחלט לא להתערב, ההיצרות הייתה חמורה יותר עם הזמן, עם טרשת עורקים נרחבת יותר בעורק וחלק גדול מהחולים הללו גם סבלו מאנגינה או שמיפוי הלב שלהם היה חיובי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח מעקפים בהנחיית FFR לווה בשיעורים דומים של כישלון שתל ותוצאות קליניות כמו ניתוח מעקפים בהנחיית אנגיוגרפיה. עם זאת, מדדי FFR היו נמוכים יותר משמעותית לאחר שישה חודשים בנגעים בהם הוחלט לא להתערב.
J Am Coll Cardiol. 2018;72:2732-2743
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!