חשיבות הקפדה על מינון חשיפה הולם של ילדים למדיה דיגיטאלית (J Pediatr.)

מחקרים רבים בחנו את הקשר בין היקף החשיפה של ילדים למדיה דיגיטאלית ובין תוצאות בריאותיות, עם עדויות לפיהן לשימוש במדיה דיגיטאלית קורלציה שלילית עם מדדי כושר גופני, קשב, התנהגות אלימה ובריונות ואיכות שינה ירודה. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות לפיהן בקרב ילדים בגילאי בית-ספר, קיים קשר מנה-תגובה שלילי בין הגדלת החשיפה למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע ובין מספר סמנים לשגשוג בילדות.

מטרת החוקרים הייתה לתאר את הקשר בין חשיפה למדיה דיגיטאלית ותפישת ההורים את השגשוג בילדות, או תחושה כללית חיובית. הם שיערו כי קיים קשר שלילי בין דיווחי הורים על שגשוג בילדות ובין עליה בחשיפה יומית למדיה דיגיטאלית.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התשובות של הורים לילדים בגילאי 6-17 שנים (64,464 ילדים) לשאלוני National Survey of Children’s Health בשנים 2011-2012. חשיפה ממוצעת למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע, שלא הייתה חלק משיעורי בית, סווגה למרווחים של שעתיים: 0-2 שעות, 2-4 שעות, 4-6 שעות ו-6 שעות ומעלה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין חשיפה למדיה דיגיטאלית ובין דיווח הורים על חמישה סמני שגשוג בילדות: השלמת שיעורי בית, דאגה ללימודים, סיום משימות, שמירה על התנהגות רגועה בעת חשיפה לאתגר והבעת עניין בלימודים.

החוקרים מדווחים כי רק 31% מהמשיבים דיווחו על חשיפה למדיה דיגיטאלית בהיקף של פחות משעתיים בשבוע. ביתר המקרים, חשיפה למדיה דיגיטאלית עמדה בממוצע על 2-4 שעות ביום (36%), 4-6 שעות (17%), או 6 שעות ומעלה (17%).

ממודל שלקח בחשבון גיל, מין, גזע, דרגת עוני, שפה עיקרית בבית ורמת השכלה אימהית גבוהה יותר, עלה כי חלה ירידה תלוית-מינון בסיכויים להצלחה בכל חמשת הסמנים בילדות עם עליה בהיקף חשיפה למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע (P<0.001 למגמה של כל תוצא). הממצאים נותרו על כנם גם כאשר החוקרים השלימו ניתוח לפי קבוצות גיל, מין או דרגת עוני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב ילדים בגיל בית-ספר, עליה חשיפה למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע קשורה בקשר מנה-תגובה שלילי עם מספר סמנים לשגשוג בילדות.

J Pediatr. 2018;197:268.e2-274.e2.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן