במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים כי גישה מותאמת אישית, המבוססת על הפרופיל הגנטי, לבחירת טיפול נוגד-טסיות בחולים עם תסמונת כלילית חדה, עשויה להפחית את שיעור האירועים האיסכמיים ואירועי דמם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות ש-Clopidogrel (פלויקס) משמש לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה, היעילות של הטיפול מושפעת משונות בתגובה בין חולים משנית לפולימורפיזם גנטי המשפיע על מטבוליזם התרופה.
מטרת המחקר הייתה לבחון אם בחירת טיפול נוגד-טסיות (Clopidogrel, Prasugrel או Ticagrelor) על-בסיס הפרופיל הגנטי והמאפיינים הקליניים של החולים הובילה לתוצאות קליניות טובות יותר, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, המבוסס על מאפיינים קליניים בלבד.
חולים שאושפזו בתמונה של תסמונת כלילית חדה חולקו לטיפול סטנדרטי או לקבוצת התערבות, שכללה הערכת גנוטיפ ABCB1, CYP2C19*2 ו-CYP2C19*17 על-בסיס מערכת ST Q3 המספקת נתונים בתוך 70 דקות לצד מיטת המטופל. החולים היו במעקב למשך 12 חודשים והתוצא העיקרי המשולב כלל תמותה קרדיווסקולארית והופעה ראשונה של אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ודימום מג’ורי.
לאחר גיוס של 888 חולים, המחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן. הטיפול ב-Clopidogrel ניתן לעיתים קרובות יותר בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (50.7% לעומת 43.3%), Ticagrelor היה נפוץ יותר בקבוצת ההתערבות (42.6% לעומת 32.7%) ו-Prasugrel ניתן באופן דומה בשתי הקבוצות.
החוקרים מדווחים כי התוצא העיקרי תועד ב-71 חולים (15.9%) בקבוצת המחקר וב-114 חולים (25.9%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (יחס סיכון של 0.58).
החוקרים מסכמים וכותבים כי גישה מותאמת אישית בבחירת טיפול נוגד-טסיות בחולים עם תסמונת כלילית חדה, עשויה להפחית את שיעור האירועים האיסכמיים וסיבוכי דמם.
Journal of the American College of Cardiology, Volume 71, Issue 17, 1878-1881
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!