האם בדיקות לניטור פעילות מוחית עשויות לנבא סיכון לדימום תוך-חדרי ותמותה של פגים? (J Pediatr) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

חוקרים מארצות הברית ביקשו לבחון אם ניטור ריוויון חמצן ברקמת המוח באמצעות ספקטרוסקופיה בתחום האינפרה-אדום הקרוב (NIRS או Near-Infrared Spectroscopy) והערכת פעילות מוחית באמצעות aEEG (Amplitude-integrated Electroencephalography) עשויים לסייע בזיהוי יילודים בסיכון לדימום תוך-חדרי ותמותה במהלך 72 השעות הראשונות לחיים. מהתוצאות שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics עולה כי בדיקת aEEG אינה מנבאת דימום תוך-חדרי או תמותה בחדר לידה או ביחידת טיפול נמרץ ביילודים וייתכן כי בדיקת NIRS בחדר הלידה מנבאת דימום תוך-חדרי חמור ותמותה מוקדמת.

מדגם המחקר כלל 127 יילודים שנולדו לאחר פחות מ-32 שבועות היריון שחוברו ל-NIRS ו-EEG. בחדר הלידה הושלם ניטור רציף של NIRS ו-aEEG במשך עשר דקות, בשילוב עם קצב לב, ריוויון חמצן בדם היקפי, אחוז חמצן נשאף ומדידת לחץ ממוצע בדרכי האוויר. לאחר שהיילוד הועבר ליחידת טיפול נמרץ ביילודים, החוקרים ניטרו את הסימנים החיוניים, תרשימי aEEG ו-NIRS עד גיל 72 שעות. בדיקת אולטרה-סאונד של הראש בוצעה במהלך 12 השעות הראשונות לחיים ושוב בגיל 72 שעות.

החוקרים מדווחים כי 13 יילודים פיתחו דימום תוך-חדרי או הלכו לעולמם; מבין אלו, ארבעה פיתחו דימום תוך-חדרי חמור (דרגה 3-4) בתוך 72 שעות. לא תועדו הבדלים בריוויון חמצן ברקמת המוח או בבדיקות aEEG ביילודים עם דימום תוך-חדרי בדרגה נמוכה. ביילודים שפיתחו דימום תוך-חדרי חמור או הלכו לעולמם תועד ריוויון חמצן ברקמת המוח שהיה נמוך יותר מהדקה השמינית עד העשירית לחיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת aEEG אינה מנבאת דימום תוך-חדרי או תמותה בחדר הלידה או ביחידת טיפול נמרץ ביילודים. ייתכן כי בדיקת NIRS בחדר הלידה תסייע בניבוי דימום תוך-חדרי חמור ותמותה מוקדמת.

J Pediatr. 2018 Apr 16

לידיעה ב-PubMed

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

ישנה חשיבות רבה למציאת מדדים בתחילת החיים לגבי הערכת הפרוגנוזה המאוחרת יותר בפגים קטנים. אנו עדיין תרים אחרי מדדים אמינים ותקפים. אחד המדדים הנמצאים בשימוש נרחב כיום הוא המצאות דימום נרחב בחדרי המח וברקמת המח כפי שנמצא ב-US ראש המתבצע בתקופה הזו. במרוצת השנים ישנן מדידות שונות שהראו פוטנציאל אפשרי להוות מדדים פרוגנוסטיים לילודים אלה. שתי בדיקות המתחילות להיות בשימוש נרחב יותר בפגיות הינן ה-aEEG ןה-NIRS. ישנם מספר מחקרים המוצאים קשר בין תוצאות aEEG ו/או NIRS לבין תוצאים עתידיים. אך הם נעשו על קבוצות קטנות של פגים. המחקר הנוכחי הינו מחקר בינוני בהיקפו (127 פגים) ומה שמייחד אותו הינו החיבור המוקדם מאד ל-NIRS ול-aEEG עוד בחדר הלידה. מן הממצאים של החוקרים ניתן ללמוד כי אולי דווקא לבדיקת ה-NIRS המוקדמת משמעות פרוגנוסטית חשובה יותר. אומנם, ה-NIRS המוקדם ניבא יותר התפתחות של דימום תוך מוחי חמור ולא נבדקה יכולתו לנבא תוצאים נוירוהתפתחותיים מאוחרים יותר, אך אולי זהו צעד ראשון בכיוון הנכון.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן