תסמינים דיסוציאטיביים אינטנסיביים יותר במהלך עירוי קטמין להקלה על דיכאון חמור, בפרט דה-פרסנוליזציה, עשויים לשמש כמנבאים מרכזיים של התגובה לטיפול. בנוסף, הממצאים שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders הצביעו על תוצאות מבטיחות בנוגע לבטיחות והיעילות של הטיפול הניתן מחוץ להתוויות המאושרות.
החוקרים בחנו את הנתונים משלושה מחקרים שכללו 126 חולים עם דיכאון עמיד לטיפול, כאשר 84 מהם אובחנו עם הפרעת דיכאון מג’ורי ו-42 סבלו מדיכאון דו-קוטבי. כל החולים קיבלו טיפול סטנדרטי בקטמין לדיכאון, שכלל מתן מנה יחידה של 0.5 מ”ג/ק”ג בעירוי לאורך 40 דקות. החולים היו במעקב לאורך לפחות שבוע אחד לאחר העירוי, ובאחד משלושת המחקרים שנכללו בסקירה הנוכחית, השלימו הערכה עד 28 ימים.
באחד המחקרים, השפעות דיסוציאטיביות, כפי שנקבע לפי מדד CADSS (Clinician Administered Dissociative States Scale) בתחילת המחקר ובתום העירוי, נקשרו עם תסמיני דיכאון, כפי שנקבע לפי מדד HDRS-17 (Hamilton Depression Rating Scale), שבעה ימים לאחר העירוי.
מדדי דה-פרסנוליזציה לפי CADSS נקשרו עם אחוז השינוי במדד HDRS-17 בשלושת המחקרים ובכל נקודות הזמן. באחד המחקרים, מדדי דה-ריאליזציה נקשרו עם אחוז השינוי במדדי HDRS ביום השביעי לאחר העירוי. לא תועד קשר בין תסמיני אמנזיה במהלך העירוי ובין הקלה בתסמיני דיכאון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר מובהק בין תסמינים דיסוציאטיביים במהלך עירוי קטמין והקלה בתסמיני דיכאון. מהנתונים עולה כי קיים דמיון מכאני בין דה-פרסונליזציה על-רקע קטמין ובין תגובה נוגדת-דיכאון, אם כי לא ניתן לשלול השפעות אחרות.
Journal of Affective Disorders
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!