ביטוי גנים בנוזל סינוביאלי והערכה היסטולוגית עשויים לסייע בסיווג דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) לסוג דלקתי גבוה, נמוך ומעורב, כך עולה מתוצאות Accelerating Medicine Partnership:RA/SLE Network.
החוקרים התבססו על טכניקת לימוד-מכונה במטרה לנתח את הנתונים הקליניים, היסטולוגיים וביטויי גנים ב-123 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ושישה חולים עם אוסטיאוארתריטיס. מטרתם הייתה להבין טוב יותר את תהליכי דלקת ברקמה ותתי-סוגים של דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים דירגו 20 מאפיינים היסטולוגיים של דגימות סינוביאליות ובסופו של דבר התמקדו בעשרה מאפיינים שזוהו בלפחות 5% מהדגימות.
מנתוני ריצוף רנ”א עלו שלושה תתי-סוגים שונים של נוזל סינוביאלי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית: רמת דלקת נמוכה, רמת דלקת גבוהה ורמה מעורבת.
מדדים שתאמו לפעילות חיסונית, מסלולי מעבר אותות תאי חיסון, ציטוקינים וכימו קינים עלו עם התקדמות מתתי-סוגים בעלי רמת דלקת נמוכה לגבוהה, בעוד שמדדים שתאמו לגנים המקודדים לגליקופרוטאינים היו גבוהים יותר בחולים עם דרגת דלקת נמוכה או מעורבת, בהשוואה לאלו עם תת-סוג המתאפיין בפעילות דלקתית גבוהה.
הסוג המתאפיין בפעילות דלקתית גבוהה תועד עוד ביטוי גבוה של גנים מיאלוידים ולימפואידים, בעוד שבתת-סוג המתאפיין בפעילות דלקתית נמוכה תועד עושר גנים המעורבים במסלולי אותות עצביים ו-TGF-beta עם ביטוי מועט של גנים דלקתיים.
הממצאים ההיסטולוגיים הבולטים ביותר בתת הסוג בעל פעילות דלקתית גבוהה כללו שלושה מאפיינים של תאי פלזמה: תאי פלזמה עם שני גרעינים, אחוז תאי פלזמה וגופיפי Russell Bodies.
בחולים עם נוזל סינוביאלי בעל פעילות דלקתית גבוהה תועדו רמות גבוהות יותר של סמני דלקת סיסטמית ונוגדנים עצמיים, ורמות CRP (C-Reactive Protein) עמדו במתאם משמעותי עם הכאב. מנגד, בסוג המחלה עם נוזל סינוביאלי המתאפיין בפעילות דלקתית נמוכה תועדה דלקת רקמתית מעטה, ולא תועד מתאם בין דרגת הכאב ובין רמות CRP.
החוקרים עובדים כעת במטרה להבין טוב יותר את מנגנוני הכאב באוכלוסיית חולים זו. בעתיד, הם מקווים לפתח סמנים מעבדתיים והדמייתיים לזיהוי תתי-קבוצות של חולים אלו, במטרה לסייע בהנחיית הטיפול בהם.
Arthritis Rheumatol 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!