שכיחות גבוהה של טיפול מיותר באופיואידים לאחר ניתוח (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

לאחר ניתוח שחרור תעלה קרפאלית או היצרות דלקתית של תעלת הגיד (Stenosing Tenosynovitis), פראצטמול, איבופרופן ואוקסיקודון דומים ביעילותם בהקלה על כאבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS (American Academy of Orthopedic Surgeons).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום, כמעט באופן שגרתי ניתן טיפול באופיואידים לחולים לאחר כל פרוצדורה. כעת הם ביקשו לבחון אם ניתן להחליף אופיואידים במשככי כאבים אחרים ולצורך כך, חילקו באקראי 75 חולים שהשלימו ניתוח לשחרור תעלה קרפאלית ו-37 חולים שנותחו בשל היצרות דלקתית של תעלת הגיד לטיפול בעשר מנות של אחד משלושה משככי כאבים: Oxycodone במינון 5 מ”ג, Ibuprofen במינון 600 מ”ג, או Paracetamol במינון 500 מ”ג. כל עשר המנות ניתנו בצורת קפסולות ממוסכות, כך שהחולים לא היו מודעים לקבוצת הטיפול.

החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים משמעותיים במספר הכדורים שניתנו והדרישה לטיפול פוטנטי יותר להקלה בכאבים בין שלוש קבוצות הטיפול. ההבדל המובהק היחיד תואר ביום הראשון לאחר הניתוח, כאשר חולים בקבוצת הטיפול ב-Oxycodone דיווחו על מעט יותר כאב.

בחולים בקבוצת הטיפול בפראצטמול או איבופרופן תועד סיכוי נמוך יותר, בהשוואה לאלו בקבוצת הטיפול ב-Oxycodone, לסבול מתופעות לוואי גסטרואינטסינאליות (3% לעומת 3% לעומת 15%).

מהמחקר עולה כי אין צורך בטיפול באופיואידים להקלה על כאבים לאחר-ניתוח.

במחקר נוסף מאותו מוסד רפואי, חולקו באקראי 40 חולים לאחר שחרור תעלה קרפאלית לייעוץ בנוגע לאופיואידים או לקבוצת ביקורת. החוקרים נפגשו באופן אישי עם כל חולה בקבוצת ההתערבות למשך כחמש דקות ודנו עימו בנושא אופיואידים, הסיכונים והיתרונות, משבר אופיואידים וכמות האופיואידים הנדרשת לרוב בפרוצדורה זו, כמו גם דרכים בטוחות להקלה בכאב.

ביום הניתוח, חולים בקבוצת ההתערבות צרכו פחות כדורי אופיואידים, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (0.65 לעומת 1.90). חולים בקבוצת הייעוץ בנושא אופיואידים גם נטלו פחות כדורים במהלך שלושת הימים לאחר הניתוח (1.4 לעומת 4.2).  מנגד, לא תועדו הבדלים בכאב עליו דיווחו החולים בשתי הקבוצות.

מכאן עולה כי הדרכת המטופלים לבדה הפחיתה משמעותית את צריכת האופיואידים לאחר ניתוח.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן