לאחר ניתוח שחרור תעלה קרפאלית או היצרות דלקתית של תעלת הגיד (Stenosing Tenosynovitis), פראצטמול, איבופרופן ואוקסיקודון דומים ביעילותם בהקלה על כאבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS (American Academy of Orthopedic Surgeons).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום, כמעט באופן שגרתי ניתן טיפול באופיואידים לחולים לאחר כל פרוצדורה. כעת הם ביקשו לבחון אם ניתן להחליף אופיואידים במשככי כאבים אחרים ולצורך כך, חילקו באקראי 75 חולים שהשלימו ניתוח לשחרור תעלה קרפאלית ו-37 חולים שנותחו בשל היצרות דלקתית של תעלת הגיד לטיפול בעשר מנות של אחד משלושה משככי כאבים: Oxycodone במינון 5 מ”ג, Ibuprofen במינון 600 מ”ג, או Paracetamol במינון 500 מ”ג. כל עשר המנות ניתנו בצורת קפסולות ממוסכות, כך שהחולים לא היו מודעים לקבוצת הטיפול.
החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים משמעותיים במספר הכדורים שניתנו והדרישה לטיפול פוטנטי יותר להקלה בכאבים בין שלוש קבוצות הטיפול. ההבדל המובהק היחיד תואר ביום הראשון לאחר הניתוח, כאשר חולים בקבוצת הטיפול ב-Oxycodone דיווחו על מעט יותר כאב.
בחולים בקבוצת הטיפול בפראצטמול או איבופרופן תועד סיכוי נמוך יותר, בהשוואה לאלו בקבוצת הטיפול ב-Oxycodone, לסבול מתופעות לוואי גסטרואינטסינאליות (3% לעומת 3% לעומת 15%).
מהמחקר עולה כי אין צורך בטיפול באופיואידים להקלה על כאבים לאחר-ניתוח.
במחקר נוסף מאותו מוסד רפואי, חולקו באקראי 40 חולים לאחר שחרור תעלה קרפאלית לייעוץ בנוגע לאופיואידים או לקבוצת ביקורת. החוקרים נפגשו באופן אישי עם כל חולה בקבוצת ההתערבות למשך כחמש דקות ודנו עימו בנושא אופיואידים, הסיכונים והיתרונות, משבר אופיואידים וכמות האופיואידים הנדרשת לרוב בפרוצדורה זו, כמו גם דרכים בטוחות להקלה בכאב.
ביום הניתוח, חולים בקבוצת ההתערבות צרכו פחות כדורי אופיואידים, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (0.65 לעומת 1.90). חולים בקבוצת הייעוץ בנושא אופיואידים גם נטלו פחות כדורים במהלך שלושת הימים לאחר הניתוח (1.4 לעומת 4.2). מנגד, לא תועדו הבדלים בכאב עליו דיווחו החולים בשתי הקבוצות.
מכאן עולה כי הדרכת המטופלים לבדה הפחיתה משמעותית את צריכת האופיואידים לאחר ניתוח.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!