תקנות סימון המזון עברו בועדת הבריאות בכנסת פה אחד ללא החרגות (הודעת משרד הבריאות)

על פי תקנות החוק הרפורמה לסימון מוצרי מזון מזיק ביוזמת שר הבריאות לשעבר ח”כ יעקב ליצמן (המכילים כמות גבוהה של שומן רווי, נתרן או סוכר) ייכנס לתוקפו בעוד שנתיים, בהתאם ל?חוק שקד? האומר שעל שינויי חקיקה כאלה להיכנס לתוקף שנתיים מתום השנה הקלנדרית, על כן התקנות יכנסו לתוקף בתחילת 2020. 

על מנת לאזן את האיחור במועד התחילה, נקבע שהסימון יהיה לפי הרמות המחמירות יותר – למעשה הפחתה של כמות הנתרן מ800 מ?ג ל500 מ?ג, ו22 גרם סוכר ל12 גרם סוכר ומ6 גרם שומן רווי ל-5 במזון מוצק.

הדבר אומר למעשה שהתעשייה הישראלית תצטרך להתאים את עצמה לתקנות בצורה הרבה יותר מהירה ולעשות ?רפורמולציה? כלומר לשנות את הרכב המזונות של המוצרים ולהפחית ברכיבים המזיקים. 

מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר שהוא שבע רצון מהמהלך שייטיב עם בריאות הציבור :

?מדובר ברפורמה ענקית שנתקלה בלא מעט התנגדויות ולחצים מהארץ ומחול וצלחנו מכשול עצום היום בכנסת, אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו במהלך שלנו, בראש ובראשונה לח?כ הרב יעקב ליצמן שיזם את הרפורמה כשר בריאות והוביל אותה כמעט עד קו הגמר בנחישות ומנהיגות ולח?כ אלי אללוף יו”ר הוועדה שהוביל את הדיונים המורכבים במהירות וביעילות.?

המנכ”ל התייחס גם לנושא ?הדחייה? לכאורה שנכתב עליו:

?אנחנו פועלים על פי החוק ובסופו של דבר תהליך סימון המזון התקצר והמועד הסופי נקבע מוקדם מהתכנון המקורי, כי המטרה שלנו היא לא שיהיו הרבה סימונים אדומים, אלא שהיצרנים ישנו את הרכב המוצר.?

לדף המידע בנושא באתר משרד הבריאות

הערת המערכת: התייחסות המנכ”ל היא לדיווחים על הקטנת אריזות של ממתקים שהצגנו מוקדם יותר היום באתר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן