טיפול בחמצן היפרברי אינו מוביל לשיפור ריפוי פצע או מניעת קטיעות בחולי סוכרת עם כיבים איסכמיים בגפה תחתונה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת Diabetes Care. עם זאת, הטיפול הוביל לשיפור משמעותי בשיעורי הצלת גפה בתת-קבוצה של חולים שהשלימו לפחות 30 מפגשי טיפול, או חולים שהפסיקו את הטיפול מוקדם בעקבות החלמה של הפצע.
במסגרת מחקר DAMO2CLES חולקו באקראי 120 חולים עם פצעים איסכמיים לטיפול סטנדרטי או טיפול סטנדרטי עם 40 מפגשי טיפול בחמצן היפרברי במשך 90 דקות, חמש פעמים בשבוע.
לאחר שנה אחת, הצלת גפה תועדה ב-47 חולים תחת טיפול סטנדרטי ו-53 חולים תחת טיפול סטנדרטי עם חמצן היפרברי, ללא הבדל מובהק סטטיסטית.
מבין החולים בקבוצת טיפול סטנדרטי, ב-28 חולים תועד ריפוי פצע, זאת בהשוואה ל-30 חולים תחת טיפול בחמצן היפרברי, שוב ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. 41 מהחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי שרדו ללא-קטיעה, בהשוואה ל-49 מהחולים בקבוצת טיפול בחמצן היפרברי (הבדל לא-מובהק סטטיסטית).
מבין המטופלים בחמצן היפרברי, 39 חולים השלימו את הטיפול, כלומר, השלימו לפחות 30 מחזורי טיפול בחמצן היפרברי או המשיכו בטיפול עד סגירה מלאה של הפצע. מניתוח לפי-פרוטוקול עלה כי 5% מהחולים הללו עברו קטיעת גפה מג’ורית, בהשוואה ל-22% מהחולים תחת טיפול סטנדרטי (הבדל מובהק סטטיסטית).
שיעורי הישרדות ללא-קטיעה היו גם גבוהים יותר משמעותית בחולים שהשלימו קורס טיפול מלא בחמצן היפרברי, או אלו עם החלמת פצע עוד קודם לכן; שיעורי ההישרדות ללא-קטיעה עמדו על 92% מהחולים תחת טיפול בחמצן היפרברי, לעומת 67% עם טיפול סטנדרטי.
בשלב הבא מתכננים החוקרים לבחון אם ישנה תת-קבוצה של חולים בהם צפויה תועלת לטיפול בחמצן היפרברי ולנסות ולמצוא מאפיינים לזיהוי חולים אלו.
Diabetes Care 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!