בחולים תשושים עם מחלות ממאירות המיועדים לבדיקת CT עם חומר ניגוד, הבחירה בחומר ניגוד יודי עשויה להיות בעלת חשיבות רבה בהפחתת הסיכון לליקוי בתפקוד הכלייתי והתפתחות נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד. בהשוואה ראש-בראש של שני חומרי ניגוד, Iodixanol לווה בפרופיל בטיחות טוב יותר, בהשוואה ל-Iopromide, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Cellular Physiology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את פרופיל הבטיחות של חומר ניגוד איזואוסמולרי לעומת חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה בחולי סרטן עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של מעל 60 מ”ל/דקה. המחקר הרב-מרכזי כלל חולים שהשלימו CT חזה-בטן-אגן עם חומר ניגוד איזואוסמולרי, שחולקו באקראי ל-Iodixanol או Iopromide. התוצאים העיקריים כללו נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד לאחר 24 ו/או 72 שעות. עוד בחנו החוקרים נפרופתיה בלתי-הפיכה על-רקע חומר ניגוד, אחוז שונות בקצב פינוי גלומרולארי ואירועים חריגים.
מדגם המחקר כלל 607 משתתפים. מבין אלו, 497 חולים מתאימים חולקו באקראי ל- Iodixanol(247 חולים) או Iopromide (250 חולים). החוקרים לא זיהו הבדלים במאפיינים בין שתי הקבוצות בתחילת המחקר.
מהתוצאות עולה כי תועדו 7 ו-3 מקרים של נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד לאחר 24 שעות עם Iopromide ו-Iodixanol, בהתאמה (p=0.34) ו-8 ו-2 מקרים של נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד לאחר 72 שעות, בהתאמה (p=0.11). בתת-קבוצה של חולים שפיתחו נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד (17 חולים), שיעור האירועים היה גבוה יותר בקבוצת החולים שנחשפו ל-Iopromide (p=0.0045). לא תועדו מקרים של נפרופתיה קבועה על-רקע חומר ניגוד או הבדלים משמעותיים באירועים חריגים או שינוי בקצב פינוי גלומרולארי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על פרופיל בטיחות טוב יותר של Iodixanol; בהשוואה ל-Iopromide. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים והבנת המנגנונים בבסיס הבדלים אלו.
J Cell Physiol. Published on August 4, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!