חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו מדווחים כי בחולים עם MIS (Melanoma In Situ), פרוצדורת Mohs ו-WLE (Wide Local Excision) מובילות לתוצאות דומות בטווח הארוך.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים בין השנים 1978-2013 אודות חולים שטופלו באחת מפרוצדורות אלו. הם לא כללו במחקר חולים עם מחלה פולשנית או נגעי מלנומה מרובים.
בסיכומו של דבר נכללו בניתוח הנתונים 277 פרוצדורות Mohs ו-385 ניתוחי WLE. החולים היו במעקב עד 2015 וחציון משך המעקב עמד על 8.6 שנים. חציון שנת האבחנה עמד על 2008 בקבוצת Mohs ועל 2003 בקבוצת WLE. פרוצדורת Mohs הייתה נפוצה יותר מ-WLE בפנים (80.2%) וגם בקרקפת ובצוואר.
שיעורי ההישנות עמדו על 1.8% בקבוצת פרוצדורת Mohs ועל 5.7% בקבוצת WLE. הזמן הממוצע עד להישנות עמד על 3.91 ועל 4.45 שנים, בהתאמה.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי ההישנות לאחר חמש שנים (1.1% עם Mohs ו-4.1% עם WLE), שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים (92% לעומת 94%) או הישרדות ספציפית למלנומה.
החוקרים כותבים כי מספר ההישנויות ומקרי התמותה הכולל היה נמוך ודרוש מחקר גדול יורת במטרה לזהות הבדלים מובהקים בתוצאות.
JAMA Dermatol 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!