ע”פ תוצאות מחקר חדש מ-Diabetes Obes Metab הטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה, אסטרהזנקה ) היה אפקטיבי בהפחתת אלבומינוריה במטופלים עם סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם (יל”ד) אשר נטלו תרופות החוסמות את ציר הרנין-אנגיוטנסין .
מטרת המחקר הייתה לאפיין את האפקט של דאפאגליפלוזין על אלבומניוריה ועל מדד התפקוד הכלייתי eGFR ולקבוע אם האפקט על אלבומינוריה היה מתווך על ידי שינויים ברמות ההמוגלובין המסוכר (HbA1c) , לחץ דם סיסטולי (SBP), משקל גוף או eGFR .
לצורך כך בוצע ניתוח פוסט הוק של נתונים שנלקחו משני מחקרים קליניים משלב III במטופלים עם יל”ד ועם סוכרת סוג 2 על טיפול יציב בחוסם ACE או חוסם רצפטור לאנגיוטנסין (ARB) , אשר הוקצו באופן אקראי לדאפאגליפלוזין 10 מ”ג ליום או לפלצבו . האנליזה שבוצעה כאן כללה רק מטופלים שהיו בתחילת המחקר עם מיקרואלבומינוריה או מאקרואלבומינוריה .
החוקרים מדווחים כי מטופלים 167 מטופלים הוקצו לקבלת דאפאגליפלוזין 10 מ”ג ו-189 לקבלת פלצבו . הם מדווחים כי הטיפול בדאפאגליפלוזין התבטא בהפחתה גדולה יותר של אלבומינוריה במהלך 12 שבועות הטיפול בהשוואה לפלצבו : ירידה של 33.2% (בטווח בין 18.2-45.4%) . ההפחתה באלבומינוריה הייתה תקפה גם לאחר התאמות לגיל, מין ושינויים ב-HbA1c, SBP , משקל גוף ו-eGFR : ירידה של 23.5% (בטווח 6.3-37.6%) .
הייתה הפחתה ברמת ה-eGFR בקבוצת הדאפאגליפלוזין בהשוואה לפלציבו אשר לא נמשכה שבוע אחד לאחר מנת הטיפול האחרונה שניתנה. לא דווח על תופעות לוואי כלייתיות רציניות באף אחת מהקבוצות.
החוקרים מסכמים כי דאפאגליפלוזין היה אפקטיבי בהפחתת אלבומינוריה במטופלי עם סוכרת סוג 2 ויל”ד אשר משתמשים בחוסמי ACE או ARB . הם מוסיפים כי ההפחתה באלבומינוריה הייתה בתוקף גם לאחר התאמות לשינויים ב-HbA1c, SBP, משקל גוף ו-eGFR . בנוסף לכך הטיפול בדאפאגליפלוזין הוביל לשיפור באיזון הגליקמי ובהורדת SBP , וזאת ביחד עם אפקטים מועילים נוספים לתפקוד הכלייתי אשר עשויים להוביל להורדת הסיכון הכלייתי והקרדיווסקולרי.
Diabetes Obes Metab.2016 Jun;18(6):590-7
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!