הטיפול בספורטאים המפתחים סימנים של היפונתרמיה חדה צריך להתבסס על חומרת התסמינים הנוירולוגים בעת ההתייצגות, ולא על רמות הנתרן בדם, כך ממליצים מומחים במסגרת הנחיות חדשות בנושא הטיפול בהיפונתרמיה על-רקע פעילות גופנית, שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of Sports Medicine.
היפונתרמיה חמורה על-רקע פעילות גופנית הינה מצב חירום המתקדם במהירות ונובע מצריכת יתר של נוזלים. ללא טיפול, הסכנהעקב חוסר איזון של מאגר הנוזלים עלולה להוביל להרנייאציה של המוח, בצקת ריאות לא-לבבית ותמותה.
למרות שבדיקת רמות הנתרן בדם הינה הדרך הטובה ביותר לאישור האבחנה, אמצעי זה אינו זמין בכל המקרים. בנוסף, הטיפול צריך להתבסס על דרגת הליקוי הנוירולוגי, ולא רק על רמות הנתרן בדם, מאחר ובצקת מוחית תלויה בהיקף וקצב הירידה ברמות הנתרן ולא רק ברמת הנתרן עצמה.
בכל מקרה של סימנים או תסמינים של היפונתרמיה על-רקע פעילות גופנית בספורטאי, מומלץ טיפול מיידי בתמיסת נוזלים דרך הוריד או עירוי סליין היפרטוני להפחתה מיידית של הבצקת המוחית, עם תוספת טיפול תוך-ורידי עד לשיפור קליני. מטרת טיפול בסליין היפרטוני היא לייצב את הספרוטאי עד להשלמת ההעברה למוסד רפואי.
השימוש בסליין היפרטוני כטיפול דפיניטיבי לאנצפלופתיה על-רקע היפונתרמיה חדה מבוסס היטב ועשוי להביא לעליה של 2-5 מילימול לליטר של נתרן, עם הפחתת לחץ תוך-גולגולתי והקלה בתסמינים. חשוב מכך, במידה ולא מאשרים את האבחנה, מתן סליין היפרטוני במנות קטנות אינו כרוך בסיבוכים ומהווה תוספת נפח מצויינת..
במסמך המעודכן מתייחסים המומחים גם לגורמי סיכון להיפונתרמיה חדה על-רקע פעילות גופנית ומניעת סיבוך זה. גורמי הסיכון כוללים שתיית יתר של מים, משקאות ספורט ומשקאות היפונתרמיים אחרים; עליה במשקל במהלך מאמץ גופני; מאמץ גופני במשך למעלה מארבע שעות; אימון לא-נכון או חוסר ניסיון בביצוע המאמץ הגופני; קצב ביצוע איטי; מדד מסת גוף גבוה או נמוך; זמינות נוזלים רבה.
למניעת היפונתרמיה חדה על-רקע מאמץ גופני, המומחים ממליצים כי ספורטאי סיבולת יקפידו לשתות כאשר הם צמאים. נדרשות תכניות הדרכה מקיפות עם מסרים עקביים המדגישים את חשיבות הידרציה נכונה, זיהוי תסמיני היפונתרמיה חדה על-רקע מאמץ גופני וטיפול נכון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!