מתוצאות מחקר חדש עולה כי השימוש במספר תכשירים אנטי-מיקרוביאליים מלווה בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה בחולים מבוגרים, הנוטלים טיפול בסולפוניל-אוריאה. לאור זאת, החוקרים ממליצים לרופאים להימנע משימוש בתרופות אנטיביוטיות אלו בחולים הנוטלים סולפוניל-אוריאה, מאחר ובמרבית המקרים ישנה חלופה בעלת יעילות דומה.
החוקרים התבססו על נתונים ממבוטחי מדיקייר בטקסס להערכת שיעור אירועי היפוגליקמיה בחולים שקיבלו מרשם לטיפול ב-Glipizide או Glyburide, שיוחסו לטיפול אנטיביוטי נלווה.
שיעור אירועי היפוגליקמיה נע בין 0.17% ל-1.44% במטופלים ב-Glipizide ובין 0.32% ל-1.87% במטופלים ב-Glyburide לאחר טיפול באחד מבין 16 תרופות אנטי-מיקרוביאליות שנכללו במחקר. מבין התרופות שנבחנו, החוקרים זיהו קשר מובהק בין Ciprofloxacin, Clarithromycin, Levofloxacin, Metronidazole ו-Sulfamethoxazole-Trimetohprim ובין אירועי היפוגליקמיה.
מספר החולים הנדרש לנזק נע בין 71 מרשמים לטיפול ב-Clarithromycin ועד 334 מרשמים לטיפול ב-Ciprofloxacin. Moxifloxacin ו-Fluconazole, שני תכשירים שנקשרו בעבר עם אירועי היפוגליקמיה, לא נקשרו בקשר מובהק עם אירועי היפוגליקמיה במחקר זה.
בהשוואה לתרופות אנטי-מיקרוביאליות ללא אינטראקציה עם סולפוניל-אוריאה, העליה בהוצאות הרפואיות לטיפול בהיפוגליקמיה לאחר מרשם לטיפול באחת מחמש התרופות האנטי-מיקרוביאליות עמדה על 30.54 דולרים לכל מרשם, עם סך כולל של 2.1 מיליון דולרים נוספים בהוצאות מדיקייר עם כ-70,000 מרשמים לטיפולים אנטי-מיקרוביאליים, בשילוב עם סולפוניל-אוריאה.
בנוסף, קיימת נטיה לעודף מרשמים לטיפול בתרופות אנטיביוטיות, ולכן לעיתים קרובות הבחירה הטובה ביותר אינה לטפל באנטיביוטיקה. חלק מהרופאים נוקטים בגישה כי טיפול אנטיביוטי אינו יכול להזיק, אך ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי לעיתים קרובות תרופות שונות עלולות לגרום נזק.
JAMA Intern Med 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!